מחזור לא סדיר
הדימום החודשי נחשב למטרד לא קטן אולם הוא סימן חשוב לבריאותנו בגיל הפוריות. נדבר על מה גורם לו להקדים/לאחר או לא להגיע כלל.
הדימום החודשי נחשב למטרד לא קטן אולם הוא סימן חשוב לבריאותנו בגיל הפוריות. נדבר על מה גורם לו להקדים/לאחר או לא להגיע כלל.
ממה מורכב חלב האם שהופך אותו לכזה מזון-על? כיצד הוא מגן מפני כל כך הרבה סוגי מחלות? כיצד הוא משתנה לאורך הזמן – לאורך חיי התינוק.ת, אך גם בשעות היום ואפילו בעונות השנה! מה חשוב לאכול בזמן הנקה?
נדון כיצד קורה המהפך בו רקמת השד הופכת להיות רקמה מזינה, טעימה וחשובה המגדלת יצור קטן בזמן הקריטי ביותר בחיים. נסקור את השלבים השונים של החלב ואת המנגנונים החשובים להיווצרותו
נדון בחיידקים הנפלאים החיים עימנו במקומות שונים ומשונים – המעיים, הנרתיק, ואפילו הרחם. מהן ההשפעות של קטנטנים אלו עלינו? מה הקשר למוח? כיצד הם מושפעים ומשפיעים על מחזוריות האישה?
פרק ג על הורמון הפרולקטין – על היפר-פרולקטינמיה – מצב של עודף פרולקטין הפוגע לעתים בפוריות, וכן על פרולקטין במערכת החיסון ובמערכת השלד.
בפוסט הראשון על פרולקטין הכרנו את הפרולקטין, הורמון ההנקה, לעומק. בפוסטים נוספים שוחחנו על ביסוס ההנקה הראשוני וכן על מה הרכב חלב האם וכיצד הוא למעשה מזון-על. עתה הגיע הרגע לשוחח על ההשפעות הנוספות...
פרולקטין הוא ה-הורמון של ייצור החלב באם המניקה. נשוחח על כיצד הוא עושה זאת, מה המנגנונים המסייעים לשיחרורו וכיצד למעשה עם כל לידה, יכולה להיוולד גם אם מניקה.
מחלות אוטואימוניות הן מחלות שבהן הגוף מחליט לפגוע בעצמו, בתאים ספציפיים. השכיחות של המחלות האוטואימוניות בעלייה בעשורים האחרונים ובעיקר באוכלוסיית הנשים. לנשים יש בין פי 2 לפי 10 יותר סיכוי לחלות במחלה אוטואימונית מאשר לגברים. בפוסט ננסה להבין במה זכינו כך שהגוף שלנו כל כך יותר נוטה לפגוע בעצמו?
נמשיך את הדיון על “השעון הצירקדי” שלנו – כיצד הגוף שלנו משתנה במהלך היממה. בפוסט הקודם דיברנו על הכוחות שמשפיעים עלינו לעייפות המצטברת במהלך היום, ועל הורמון המלטונין החשוב. הפעם נדבר קצת על הורמונים...
הורמון הפרוגסטרון כשמו כן הוא – פרו (בעד) גסטיישן – הריון. ואכן כל חודש הוא מתארח בגוף לשבועיים כמעט וגורם לנו לתסמינים המדמים תחילת הריון.