הרחם
אנטומיה של הרחם
במנח השכיח הרחם יוצר זווית ישרה עם הנרתיק (ואגינה). הרחם שוכב על שלפוחית השתן עם החצוצרות שפונות לאחור ותופסות את השחלות. אולם הפוזיציה הזו אינה הכרחית להתפתחות הריון ויתכן רחם בנטייה לאחור. ניתן לעשות בדיקה ידנית של הרחם רק כאשר הוא במנח קדמי, אולם כיום בעולם המודרני יש מכשירי US וניתן לעשות בדיקה בכל מקרה, גם כשהמנח אחורי.
באזור ההתחברות של החצוצרה לרחם אפשר לחלק את הרחם ל-2 חלקים גדולים: פונדוס וגוף. ההתחברות של החצוצרה מסמנת את הגבול בין 2 החלקים.
- הפונדוס הוא החלק של הרחם שנמצא מעל הכניסה של החצוצרה.
- הגוף הוא החלק של הרחם שנמצא מתחת לכניסת החצוצרה.
הגוף בדרך הדיסטלי הופך להיות צר ומייצר תעלה צוואר הרחם, cervix. צוואר הרחם אמור להישאר סגור תמיד ולשמור על הרחם שלנו מכניסת מזהמים, מלבד ממש בשלבים המתקדמים של הלידה.
לצוואר הרחם יש 2 חלקים:
- Uterus part\ supravaginal part- החלק שנמצא ברחם.
- Vaginal part- צוואר הרחם חודר את הקיר הקדמי של הואגינה, או הנרתיק, בולט לתוך הנרתיק.
שכבות הרחם
הרחם לאורך המחזור החודשי
הרחם מושפע לאורך כל המחזור החודשי מהשחלות. השחלות הן בלוטות הורמונליות היושבות משני צידי הרחם ומחוברות אליו דרך החצוצרות. כל חודש מתחילה להבשיל ביצית אחת (במקרה התקין, במקרה של שחלות פוליציסטיות או במצב של טיפולים הורמונליים יכולות להבשיל מספר ביציות) בשחלה.
התאים סביב הביצית מתחילים לייצר את הורמון האסטרוגן יותר ויותר והוא משתחרר לדם ומשפיע על רירית הרחם להתעבות. ברגע שיש מספיק אסטרוגן מתרחש הביוץ המרגש בו ביצית קטנה יוצאת לדרכה והרחם מתחיל להתכווץ קצת על מנת לאפשר הפריה במקרה שאיזה זרעון מובחר הגיע לסביבה – ההתכווצויות כנראה אמורות להזיז את הזרע לכיוון החצוצרה שם משוטטת הביצית.
לאחר הביוץ השחלה משחררת הורמון מיוחד נוסף – הפרוגסטרון, שגורם לרחם להפוך לשקט ונעים, על מנת שבמקרה ותתרחש הפרייה והעובר יטייל לרחם, יהיה לו נעים להשתרש ולמצוא לו בית חמים לתשעה חודשים. הפרוגסטרון משנה את פני הרירית בתהליך הנקרא דסידואליזציה, המכין אותה לקליטת העובר לאחר הביוץ (תוכלי לקרוא עליו פה יותר). ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון אמורים בראש ובראשונה לדאוג להכנת הרחם לעובר, אך הם מגיעים דרך הדם לכל איבר בגוף ומשפיעים על איברים רבים ובהם העצמות (בעיקר האסטרוגן) ואף על המוח.
פתולוגיות של רירית הרחם
רחם דו-קרני/עם מחיצה
במהלך ההתפתחות העוברית, מתפתחים שני כיסים נפרדים של רחם, צוואר הרחם ונרתיק, שמתמזגים ליצירת רחם, צוואר רחם ונרתיק יחידים. לעתים יש בעיה בהתמזגות ואז יכולים להיווצר – שני רחמים (עם שני נרתיקים או נרתיק יחיד), רחם מפוצל פנימית עם מחיצה, רחם דו קרני (תמונה בסוף הפוסט) או חצי רחם, רק בצד אחד. זה יכול ליצור בעיות בעת ניסיונות הכניסה להריון – העובר מתקשה להשתרש או מתקשה לגדול ברחם הקטן יותר. ניתן לפתוח את הרחם עם המחיצה בצורה ניתוחית.
אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא תסמונת של גדילת רירית רחם לא במקום הנכון.
רירית הרחם מתחדשת מדי חודש וחייבת להיות מופרשת החוצה. במקרה של אנדומטריוזיס רקמת רירית הרחם גדלה מחוץ למקומה הטבעי. ישנם מקרים שונים ומגוונים של אנדומטריוזיס, כי הרירית יכולה לגדול במקומות שונים, בד”כ באגן, בשחלות או בחצוצרות, אך יש גם מקרים של תאי רירית הרחם במקומות אחרים, כגון הריאות ועוד. במקרה של אנדומיוזיס הרירית גדלה לתוך המיוטריום, שרירי הרחם. ישנו אף אחוז קטן אך אינו מבוטל של גברים עם אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס היום זוכה סופסוף להתייחסות נאותה, אולם עולם הרפואה מודה שהיא אחת המחלות שהתעלמו מהן שנים רבות וחבל מאוד, כי מדובר בכ10% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפיריון! בשנים האחרונות עולה המודעות, אולם עד לא מזמן נשים רבות הסתובבו כאובות וסובלות וההתיחסות הרפואית שקיבלו היתה מבטלת ומקטינה.
הטיפול באנדומטריוזיס כיום הוא מתן גלולות על מנת לדקק את הרירית וכך למנוע את הכאבים, או במקרים חמורים יותר, פעולה ניתוחית להוצאת הרקמה. ברור שכשרוצות להיכנס להריון זה כבר יותר מסובך. אנדומטריוזיס מקושרת לאיכות עוברים ירודה, למרות שלא לחלוטין ברור עדיין המנגנון בו הרירית הסוררת משפיעה על התהליך של הבשלת הביצית בזקיק. כיום הרפואה עמלה על להתמודד עם אתגר זה, ואולי כרגע שווה לנסות לפנות לרפואה האלטרנטיבית – לעתים שם יש פתרונות יצירתיים, שאמנם לא קיבלו עדיין תמיכה מדעית, אבל אכן מראים תוצאות בשטח.
שרירנים uterine fibroids
ברחם יתכנו גם מיומות, או שרירנים, גידולים שפירים הגדלים במקומות שונים ברחם. שרירנים שכיחים מאוד ולעתים יכולים לגרום לסימפטומים של כאבי מחזור מוגברים וממושכים, כאבים באגן ועוד. כיום יש דרכים תרופתיות לטפל בהם, למרות שעדיין אחד הטיפולים החשובים הוא כריתת השרירן ואף כריתת רחם, למי שסיימה את תוכנית הילודה שלה. תוכלי לקרוא על שרירנים עוד בפוסט המוקדש להם.
רירית דקה
מקרים בהם הרירית לא מתעבה ונותרת פיברוטית (סיבית, ללא כלי דם שיזינו ויעבו אותה) הם לרוב עקב התערבות רפואית לא זהירה ונקראים תסמונת אשרמן – תסמונת של בעיה קיצונית בצורה ובתפקוד של הרירית עקב גרידה (ניתוח להוצאת עובר בעקבות הפלה) אגרסיבית מדי, ניתוח קיסרי לא זהיר, או תהליך הוצאת שילייה תוקפני מדי (רוויזיו, במקרים בהם נותרו שאריות שיליה ברחם לאחר הלידה) שפגעו ברירית בשכבה הבזאלית. השכבה הבזאלית מכילה תאים מיוחדים הנקראים תאי גזע, תאים בעלי יכולת התחלקות שכנראה תורמים לבניה מחדש של הרירית בכל חודש.
מקרים פחות קיצוניים הם של הידבקויות ברחם, שבהם יש הידבקויות רקמה שכנראה מונעות מהרקמה להתחדש כראוי. זה גם יכול להיווצר עקב גרידות, אך גם עקב היסטרוסקופיות לא זהירות או במקרים נדירים, עקב הפרדה ניתוחית של רחם דו-קרני. ידועים גם מקרים של רירית א-טרופית, כלומר שפשוט לא גדלה, וזה יתכן עקב בעיה בתאי הגזע שלא מצליחים ליצור רירית חדשה. יש לציין שרירית שאינה מתעבה באופן טבעי, ולא כי עברה התערבויות רפואיות, היא בעלת סיכויים גבוהים יותר להריון.
יש לנו ICSI לזרע וטיפולים שונים בביציות כדי שיצאו מהמעטפת שלהן ויהיה להן קל, ואפשר אפילו לבדוק את האיכות הגנטית של העובר, אבל לגבי רירית הרחם… הטיפולים מעטים וניסיוניים לרוב. האמת היא שיש לרפואה מעט מאוד להציע לבעיות ברירית הרחם. ננסה לסכם זאת בפוסט המוקדש לעיבוי הרירית.
ימין – רחם דו-קרני. הרחם בהתפתחות העוברית שלנו (כשאנחנו היינו אצל אמא בבטן) התפתח משני כיוונים שאמורים להתחבר יחד לאחד. לעתים קורה שההתחברות הזו לא מתרחשת כלל או שמתרחשת לא בצורה מלאה. זה יכול לגרום לבעיות בשתרשות וגדילת העובר.
אמצע – רחם עם תסמונת אשרמן – הרחם מלא הידבקויות ואין שגשוג של הרירית.
שמאל – רחם עם מחיצה – שני צידי הרחם התחברו אך לא באופן מוחלט בתקופת העוברות. יכול לגרום לבעיות בהשתרשות וגדילת העובר.
לסיכום, הרחם הוא איבר מרתק שעובר תהליכים מדהימים לאורך החיים, ועל כן מועד לפורענות ואף לגרימת סבל פיזי ונפשי רב. העלאת הצורך במחקר בתחום קריטית לנו ומציאת פתרונות בהקדם.
תודה 💓💓