החיידקים שלי ואני
אם פעם נהגו להתריע שחיידקים זה רע וגורם מחלות, היום השיח המדעי מתרכז יותר ויותר בכמה אנחנו עצמנו מכילות המוני חיידקים. מה הקשר בינם לבינינו? אז מסתבר שלא רק שהם חיים איתנו בשלום, הם אף תורמים לנו! המונח ה”חם” היום במדע הביולוגי הוא “מיקרוביום” – כלל המיקרובים החיים עלינו ועימנו, במקומות שונים ומשונים בגוף, והגנום (סך הגנים) שלהם. המעי שלנו מכיל כמות עצומה של חיידקים, והוא מהווה מוקד למירב תשומת הלב של המחקר בתחום, אבל יש עוד אוכלוסיות מיקרוביאליות החיות עלינו – בעור, בשיניים, ברוק, בריאות, בשילייה, ברחם ועוד.
המעי הגס - אתר החיידקים הגדול ביותר
המעי שלנו מהווה אתר עצום לטריליוני (!!) חיידקים שכיום רק מתחילות להבין את המשמעויות הכבירות של הימצאותם שם. למשל, במחלת הקרוהן, בה יש כיבים לאורך המעי המחייבים ניתוחים להוצאת המעי, פגיעה קשה באיכות החיים ושמירה על דיאטה חריפה, נמצא שאחד הטיפולים הוא… “השתלת צואה” – החדרה של צואה מאדם בריא לאדם חולה. עדיין לא לחלוטין ברור האם זה באמת עובד ומדוע, אבל יש מספר חולים במחלות הקרוהן והקוליטיס בהם דיווחו על שיפורים עצומים בזכות טיפול “לא שגרתי” זה, והכיוון המחקרי היום מדבר על כך שהמיקרוביום משתנה אצל חולות/ים אלו ויש להחזיר להן/ם חיידקים “טובים” למערכת.
ואכן, לעכברים שגרמו להם גנטית להיות “שמנים” יש שוני בסוג המיקרובים במעי מעכברים רזים והראו כי החיידקים אצל עכברים אלו (השמנים גנטית) יותר אפקטיביים בהפקת אנרגיה מהמזון. גם אצל בני אדם הסובלים/ות מעודף משקל נמצאו אוכלוסיות חיידקים ייחודיות, שהשתנו אצלם במהלך דיאטה.
הבדלים בין המינים בחיידקי המעי?
חיידקי המעי שונים בין נשים וגברים, והשוני הזה נבחן בהקשר של מחלות שונות. למשל, נמצא שיש שוני בין חיידקי המעי של נשים החולות בתסמונת המטבולית (של עודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם וסיכונים לבביים) לגברים עם התסמונת, ואף היה ביניהם הבדל לאחר שינוי תזונתי. חיידקי המעי משפיעים ומושפעים ממערכת החיסון ונראה שגם להם תפקיד בנטייה הנשית למחלות אוטואימוניות – ישנם רמזים בעכברים כי לזכרים יש חיידקי מעי מגנים מפני מחלות אוטואימוניות וכן ההבדלים בין חיידקי המעי של זכרים ונקבות ניכרים רק לאחר גיל ההתבגרות, מה שמרמז על בקרה של הורמוני המין – אסטרוגן ו/או פרוגסטרון בנקבות וטסטוסטרון בזכרים. עוד על הנטייה הכל כך יותר משמעותית של נשים למחלות אוטואימוניות תוכלי לקרוא בפוסט המוקדש לאוטואימוניות.
ציר המעי-מוח
העצבוב של מערכת העיכול מסועף בצורה מרשימה, וזכה אף לכינוי “המוח השני“. ישנה התבוננות רבה על ציר המעי-מוח, התקשורת בין המעיים למוח, שכוללת גם את חיידקי המעי. חיידקי המעי והמוח מתקשרים ביניהם במגוון דרכים, בהן מערכת העצבים האוטונומית ומערכת העצבים של העיכול (המערכת האנטרית), וכן אף מערכת החיסון. מסתבר כי חיידקי המעי והגיוון שלהם משתנה לאורך הזמן ובהתאם לפקטורים מגוונים, וזה יכול להשפיע על מחלות מוחיות רבות. למשל, נמצא שבחולי/ות פרקינסון ואלצהיימר יש שוני בחיידקי המעי, לעומת א/נשים באותו הגיל. בנוסף, ניכר שחיידקים מתערבים בהתנהגות הרעב והשובע -לכל חיידק צרכים מטבוליים משלו והוא ישפיע על המארח/ת שלו על מנת לקבל את מבוקשו. כלומר, הדיאטה שלנו מושפעת ומשפיעה על החיידקים שבתוכנו, שבחזרה משפיעים על התנהגותנו ואף על בעיות פסיכיאטריות ונוירולוגיות.
חיידקי הנרתיק
המיקרוביום הווגינלי מעניין במיוחד. בנרתיק חיים מספר מצומצם של סוגי חיידקים, שעושים שימוש בסוכר בהתאם לאיתות מההורמון הנשי המרכזי – אסטרוגן. השימוש שלהם בסוכר יוצר חומצה לקטית, הגורמת לPH הנמוך יותר של האזור, ומאפשר לנרתיק להתגבר על סוגי מזיקים שונים. בהגדלת סוגי החיידקים בנרתיק ניתן לגרום למצב של זיהום וגינאלי. עם זאת, הרכב המיקרוביום חשוב, אך הוא רק חלק ממבנה ובריאות המיקרוביום, המושפעים גם מגורמים סביבתיים וגנטיים, וכאמור מכמויות משתנות של אסטרוגן המשתנה במהלך המחזור החודשי.
חיידקים ברחם?
פוריות הרחם תלויה במצב רצפטיבי של החלק הפנימי של הרחם, רירית הרחם, המושפעת מהסתגלויות הורמונליות ואנטומיות, כמו גם ממערכת החיסון. יש ויכוח עז בסיפרות האם יש בכלל חיידקים ברחם, או שהוא אתר סטרילי, שכן המחשבה היתה שהמקום שאמור לגדל עובר אינו אמור להיות חשוף לחיידקים. חשוב לציין כי המיקרוביום שיתכן וקיים ברחם קטן לאין שיעור מהמיקרוביום במקומות אחרים בגוף, ובוודאי במעי. לכן הבעיה להחליט האם הוא שם או שזה “קונטמינציה” – זיהום של כלי המחקר (למשל הפיפטה שאספה את הנוזל מהרחם) על ידי חיידקי הסביבה ולא תוצאה אמיתית. עם זאת, עדויות לחיידקים מסוימים ברחם מצטברות.
בהינתן המידע שנאסף מהרחם והלקחים מהידע העצום הקיים על חיידקי המעי, ניתן לשער כי החיידקים הקיימים ברחם נמצאים בתקשורת עם מערכת החיסון וחשובים לקיום מצב אופטימלי להשתרשות עובר. ניזכר כי הורמוני המחזור החודשי שלנו – אסטרוגן ופרוגסטרון, שניהם משפיעים ומושפעים ממערכת החיסון, כאשר אסטרוגן (ואף פרולקטין) מעודדים ייצור נוגדנים ומצב פרו-דלקתי בגוף, של שחרור הרבה פקטורים דלקתיים. פרוגסטרון, הורמון שעולה לאחר הביוץ ובמהלך ההריון ומכין את הרחם לקליטת עובר, דווקא בעל פעילות הפוכה של הפחתת הדלקתיות בגוף. לכך יש הגיון, שכן לפני הביוץ נרצה לסלק גורמים זרים שאולי נשארו מהמחזור הקודם, בעוד שלאחר הביוץ יש סיכוי להגעת עובר ונרצה שיהיה לו מקום שקט ורגוע להתמקם בו. מיקרוביום איכותי יכול להיות מכריע גם בהגנה מפני זיהומים ברחם על ידי תחרות עם פתוגנים.
חיידקי הרחם והריון תקין
מצב רירית הרחם, כולל הסביבה החיסונית המקומית, הוא קריטי לא רק לפוריות, אלא גם להיווצרות שליה, שכן התחלת השליה תלויה מאוד באינטראקציה עם תאי החיסון. כשל בהשתרשות עובר, אובדן הריון ופתולוגיות אחרות של רירית הרחם ושליה, כמו רעלת הריון, יכולים להיות תוצאה גם של בעיות בחיידקי רירית הרחם. המחקר העתידי צריך לכלול את המיקרוביום הרחם כגורם רלוונטי על מנת להבין את השחקנים הדרושים להריון בריא.
5 Responses
[…] החיידקים שלי ואני […]
[…] החיידקים שלי ואני […]
[…] החיידקים שלי ואני […]
[…] החיידקים שלי ואני […]
[…] החיידקים שלי ואני […]