פרולקטין – חלב ג – מעבר לחזה
אחרי שהבנו שפרולקטין חשוב ליצירת החלב בהנקה, והשלכות ההנקה שונות ומגוונות, הגיע הזמן לדון בפרולקטין מחוץ להקשר של הנקה. נדבר על ההשפעות שלו מעבר ליצירת חלב, כמו מערכת החיסון והשלד, ואף נתייחס לבעיה של עודף ייצור פרולקטין, שלא במסגרת הנקה, מצב שאף יכול לקרות בגברים בשם היפרפרולקטינמיה. ראשית נזכיר את ייצור הפרולקטין על מנת להבין איך הוא פועל ומה פועל עליו
ייצור פרולקטין
פרולקטין נוצר בעיקר באזור הנקרא היפופיזה במוח, אזור שנשלט על ידי אותות מאזור שכבר הזכרנו בעבר, אזור ההיפותלמוס המופלא, שהוא האחראי על המערכת ההורמונלית בגוף. פרולקטין מיוצר גם אצל גברים, אבל בכמות מעטה. בהריון כמותו עולה עד לביסוס ההנקה. הפרולקטין (בשונה מהורמונים אחרים בהיפופיזה) בעיקר עובר דיכוי על ידי ההיפותלמוס, על ידי הורמון הדופמין (שבדרך כלל מקושר למערכת התגמול וההנאה שלנו, אבל עושה גם הרבה דברים אחרים).
לא רק הנקה מעוררת ייצור פרולקטין. בנוסף, מגוון מולקולות בקרה נוספות (אסטרוגן, פרוגסטרון, סרוטונין, VIP, אוקסיטוצין, נוראדרנלין ואופיואידים בין היתר) פועלות על ההיפותלמוס כך שהן מעוררות או מפחיתות את הפרשת הדופמין ובכך מווסתות את הפרולקטין. ניתן לייצר פרולקטין גם במקומות נוספים מלבד ההיפופיזה כגון: רירית הרחם, שחלה, בלוטת הערמונית (הקיימת רק בגברים), בלוטת חלב, רקמת שומן, מוח, תאי חיסון, ואף השילייה מייצרת חומרים דומי פרולקטין, שכנראה תורמים להתפתחות ההתנהגות האמהית.
רמות הפרולקטין הן דינמיות בגופנו ומשתנות בהתאם לפקטורים רבים ומגוונים. הוא נתון להשפעת השעון הצירקדי שלנו, או המחזור של היממה, עליו שוחחנו בשני פוסטים שונים. רמתו גבוהה ביותר בשעות הלילה ולפנות בוקר, ולכן כאשר מודדות את רמתו בדם, ההמלצה היא להיות ערה כשעתיים-שלוש לפני. הפרולקטין הגבוה של נשים מניקות דווקא שומר על רמת האסטרוגן נמוכה, והשחלות אינן פועלות, כי הוא גורם לדיכוי הביוץ, כפי שהזכרנו בחלק ב של הפוסט על פרולקטין. בנוסף, הפרולקטין גם משתנה במהלך החודש – בשלב הלוטאלי, שלאחר הביוץ (להסבר על שלבי המחזור החודשי) יש יותר הפרשה שלו מאשר בשלב הפוליקולרי, השלב של לפני הביוץ. אולי זה במסגרת ההכנה של הגוף להריון, שמתרחשת בכל פעם לאחר הביוץ, בין אם אנחנו מעוניינות בכך או לא…
היפרפרולקטינמיה - עודף פרולקטין
מצב של עודף פרולקטין במחזור-הדם נקרא היפרפרולקטינמיה. היפרפרולקטינמיה יכולה להיגרם ממספר סיבות, הראשונה והפיזיולוגית היא כפי ששוחחנו ארוכות בפוסטים הקודמים על פרולקטין, הנקה, אולם גם עקב בעיות בבלוטת התריס, תרופות מסויימות המגבירות את הפרשת הפרולקטין – למשל תרופות אנטי-פסיכוטיות שעובדות על עיכוב הורמון הדופמין, שכאמור מעכב את ייצור הפרולקטין, או גידול שפיר של ההיפופיזה (פרולקטינומה), שכזכור היא אתר ייצור הפרולקטין המרכזי בגוף. ברוב המקרים של היפרפרולקטינמיה לא נראה הפרשת חלב מהשד (גלקטוראה), אך זה יתכן.
עודף פרולקטין יכול לגרום לסימפטומים של ירידה בחשק המיני ובנוזלי הנרתיק ולרוב אף יגרום לשיבושים במחזור החודשי ולעתים להפסקה שלו (אמנוריאה, שוחחנו על כך בפוסט על שיבושים במחזור החודשי). בנוסף, תתכן הפרשת חלב מהשדיים (גלקטוריאה) ללא קשר להריון והנקה (גם בגברים). כיוון שכבר הבנו שדופמין מעכב פרולקטין, הטיפול המוצע הוא לרוב תרופות המגבירות את שחרור הדופמין כך שניתן לשלוט בהצלחה ברמות הפרולקטין ולסדר את התסמינים. גם בקרב אלו שלא מגיבות לטיפול זה, יש כבר דיווחים על הריון ולידה תקינים בעקבות הזרקה של GnRH, הורמון שבאופן רגיל משוחרר מההיפותלמוס ומעודד את הורמוני הביוץ. משמח לציין שלא ניכר שיש עודף תחלואה או תמותה במצב של היפרפרולקטינמיה.
היפרפרולקטינמיה ובלוטת התריס
הורמון בשם TRH, שאחראי לפקח על הורמון נוסף, הTSH, שבעצמו מפקח על בלוטת התריס (התירואיד), עליה שוחחנו ארוכות, גם הוא מעודד שחרור פרולקטין. אכן, לנשים עם היפרפרולקטינמיה, כלומר עודף פרולקטין, יש סיכוי גבוה לעודף של TSH, כלומר תת פעילות של בלוטת התריס. לנשים עם בעיית פוריות סיכוי גבוה יותר לעודף פרולקטין וTSH. בעיית היפרפרולקטינמיה עם תת-פעילות של הבלוטה יכולה לעשות בעיות פוריות משתנות מבעיה בשחרור הפרוגסטרון בשלב שלאחר הביוץ (שלב לוטאלי, להסבר על שלבי המחזור השונים) ועד לחוסר בביוצים ובמחזור חודשי (לפוסט על בעיות במחזור החודשי).
פרולקטין ובריאות העצם
הנקה נחשבה לעתים כמקושרת לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס), אך ניכר שהדבר אינו נכון גם בבדיקת נשים מנופאוזליות שהניקו בעבר. ישנם מחקרים לא מעטים המקשרים רמות פרולקטין גבוהות (ללא קשר להנקה) עם עצמות פחות חזקות ואכן היפרפרולקטינמיה גורמת לנטייה רבה יותר לשברים. גם במקרה הזה, מעודדי דופמין המעכב את הפרולקטין יכולים לעזור. נציין שנמצא שנשים עם היפרפרולקטינמיה אך בעלות מחזור חודשי תקין בעלות צפיפות עצם גבוהה יותר מנשים עם רמות פרולקטין תקין, אך בלי מחזור חודשי (אמנוריאה). כידוע, נשים לאחר תום גיל הפוריות מתחילות לפתח אוסטאופורוזיס. כלומר, יש פה חשד גדול שזה לא הפרולקטין עצמו שגורם לבעיה בצפיפות העצם, אלא העובדה שהוא גורם לרוב לחוסר במחזור חודשי וכך לחוסר בהורמוני המין. נציין שדלדול העצם שיתכן אצל מניקות הוא זמני וחוזר לעצמו בתום תקופת ההנקה, ללא שראו השפעות ארוכות טווח לכך.
פרולקטין ומערכת החיסון
פרולקטין מיוצר גם על ידי תאי מערכת החיסון. למעשה, כפי שהוא הורמון – חומר כימי המופרש על ידי תאי הגוף ושולח מסרים המשפיעים על תפקוד תאים אחרים מרוחקים, הפרולקטין הוא גם ציטוקין – חומר כימי שמעביר מסרים למערכת החיסון. כלומר, פרולקטין נמצא בצומת בין מערכת החיסון למערכת ההורמונלית. מסתבר שפרולקטין מפעיל את מערכת החיסון ויכול לעודד מצבים דלקתיים מסויימים. היפר-פרולקטינמיה נמצאה בכ20-30% מחולות מחלת הלופוס, המחלה האוטואימונית הקשה, והיא מקושרת עם התפרצות המחלה. בחולות במחלות אוטואימוניות מסויימות אף יש לשקול להימנע מהנקה, שכן היא כמובן מגבירה את כמויות הפרולקטין, שמעודדות שגשוג של מערכת החיסון, האקטיבית מדי בכל מקרה. גם במקרים אלו לעתים עיכוב הפרולקטין על ידי דופמין יכולה לסייע למצב. עוד על מחלות אוטואימוניות, בהן הגוף מתחיל לתקוף את עצמו, תוכלי למצוא בפוסט שבוחן מדוע מחלות אוטואימוניות כל כך יותר שכיחות בנשים.
הפעולות המגוונות של פרולקטין עדיין מסקרנות אותנו – מדוע הורמון אחד חשוב בכל כך הרבה מערכות, לכאורה אפילו בלתי קשורות. מלבד האפקטים החיוניים שלו על השד, הוא גם בעל השפעה נרחבת על מערכת החיסון ועל הפוריות ועודף ממנו יכול לגרום לבעיות פוריות, גם אם אינו מסכן חיים. היות הפרולקטין גם חלק ממערכת החיסון מסקרן מאוד וגורם לתהות על הצורך בבחינת הקשר בין מערכת החיסון למערכת ההורמונלית בצורה עמוקה יותר.
היי. אחלה אתר תודה. קראתי על הפרולקטין יש לי פרולקטין קצת גבוה. לאחר בדיקת סיטי נראה שהבלוטה לא מוגדלת ולקחתי חודש כדור שעזר אבל מלא תופעות לוואי..הפסקתי. דיברת על הדופמין ואני תוהה ושואלת באיחו דרכים ניתן לעודד אותו בכדי שישפיע על ירידה ואיזון הפרולקטין..תודה:)
הי לירית, שמחה לשמוע שזה מעניין אותך!
זה מאוד תלוי בכדור שקיבלת ובתופעות הלוואי שחווית, ואני קודם כל ממליצה בחום להתייעץ עם הרופא/ה שלך. כיום הטיפול הסטנדרטי הוא הגברת הדופמין, אבל יתכן שבמצב אצלך עדיף אופציות אחרות. יש גם ניסיונות להזרקת הורמון הנקרא GnRH וגם להם יש קצת הצלחות, כרגע זה יותר בשלב ניסיוני. מעבר לכך קשה לי לסייע כיוון שראשית אינני רופאה עדיין ובנוסף איני מכירה את מצבך בצורה מקיפה ויהיה זה רשלני לתת עצות במצב כזה. יש הרבה אנדוקרינולוגים/ות מומחים/ות ששווה להיוועץ בהם/ן!
הי. תודה רק עכשיו הצלחתי למצוא הקישור בכדי להכנס ולראות תגובתך. אז ראשית תודה. ברור לי רק רציתי לבדוק אולי את יודעת אם קיימות יש דרכים טבעיות להגברת הדופמין..
לירית היקרה, הייתי ממש (ממש!) שמחה לענות לך בקלות, אך לצערנו המערכת מאוד סבוכה והתשובה לא תהיה פשוטה.
דופמין הוא נוירו-הורמון (או נוירוטרנסמיטר, שזה כמו הורמון אבל משתחרר מתא מוח על מנת להשפיע על תא מוח אחר) שמעורב בהמון דברים אצלנו – בלמידה, בחשק, בקוגניציה ואפילו בתנועה. חוסר בו במעגלים מוחיים מסויימים גורם לפרקינסון ואילו באזורים אחרים זה מקושר לבעיות קשב וריכוז. עודף בו במקום מסויים במוח כנראה עומד בבסיס של מחלת הסכיזופרניה ועוד ועוד. לכן אני לא ממליצה כלל לשחק איתו בהיסח הדעת. יש לברר את המצב שלך בצורה מקיפה ולהגיע למסקנה מושכלת עם תמיכה רפואית נכונה ומותאמת לך. המון בריאות!