פרוגסטרון – הורמון ההריון
הפרוגסטרון נקרא “הורמון ההריון” כי תפקידו לתמוך בעוברון הקטנטן עד שתהיה לו שלייה שתעביר לו את המזון מהאם לעתיד. ואכן, בשבועיים השניים של החודש, כלומר בשלב הלוטאלי שלאחר הביוץ (ראי הסבר על שלבי המחזור החודשי פה), אנחנו “בהריון”…
תפקיד הפרוגסטרון במחזור החודשי
תזכורת קטנה: המחזור החודשי מתחיל ביום הראשון לווסת. רירית הרחם הנושרת היא הדימום וממש תוך כדי היא מתחילה להיבנות מחדש עד ליום המיוחד – יום הביוץ בו פורצת הביצית מהמקום המיוחד שלה בשחלה (הזקיק) לכיוון החצוצרה, בחיפושה אחר זרעון חמוד. אם היא לא תמצא אחד מיוחד כזה, היא לא תשתרש ברחם עימו ורירית הרחם תנשור בווסת – תחילת המחזור החודשי הבא.
אחת ההשפעות החשובות של הפרוגסטרון הוא שינוי גדול במבנה של רירית הרחם. רירית הרחם נבנית עד שלב הביוץ כדי להיות מרופדת יפה לקליטת עובר. ממש עם הביוץ הפרוגסטרון מתחיל להשתחרר מתאי השחלה (המייצרת לנו את הורמוני המין – אסטרוגן ופרוגסטרון) וגורם לתהליך בשם Decidualization (דסידואליזציה) ברירית.
הדסידואליזציה בשלב הלוטאלי (השבועיים שלאחר הביוץ בחודש) גורמת לשינוי במבנה הרירית – המטרה היא כעת להכין את הרחם לקליטת העובר שיגיע. שלב זה של הרחם נקרא גם השלב ההפרשתי (secretory), כי בלוטות רירית הרחם מתעבות ומפרישות גורמי גדילה שיעזרו לעובר להיקלט. יש התעבות והתפתלות של כלי הדם ברחם והתכוננות גדולה לקראת המפגש עם העוברון, תהליך שאמור לקרות
כחמישה-ששה ימים לאחר הביוץ.
מזקיק לגופיף
לפני הביוץ גדל בשחלה זקיק שאחסן את הביצית ובביוץ משתחררת הביצית מהזקיק לחצוצרה. הזקיק הופך עם הביוץ לגופיף צהוב, שתפקידו עכשיו לתמוך בעובר על ידי שחרור הפרוגסטרון. הפרוגסטרון משוחרר מהתאים השחלתיים בגופיף הצהוב. לקראת הביוץ מתחילה לעלות קצת רמת הפרוגסטרון ולאחר הביוץ הוא מתחיל בעליה הדרגתית עד להגעתו לשיא ביום ה8-9 למחזור ללא הריון. ללא הריון, בימים האחרונים של השלב הלוטאלי, כאשר הגופיף הצהוב מתחיל לדעוך ולהפוך לגופיף הלבן – Corpus albican, רמות האסטרדיול (סוג האסטרוגן המשמעותי האנושי) והפרוגסטרון יורדות כי התאים משחררי ההורמונים התנוונו. הפרוגסטרון מדכא את ייצור הLH בהיפופיזה ולכן הוא קיים בגלולות למניעת הריון – הוא מונע ביוצים נוספים. באם יש הריון, הורמון השיליה, הידוע בכינויו, “הבטא” (beta-hCG), יגרה את הגופיף הצהוב להמשיך ולשחרר פרוגסטרון על מנת לתמוך בעובר, עד שתיווצר השיליה עצמה שתתמוך בו. על קליטת העובר תוכלי לקרוא פה.
בתמונה ניתן לראות שלאחר הביוץ יש עליה הדרגתית ברמות הפרוגסטרון עד לשיא (כ40 nmol/l) ומשם, ללא הריון שיגרום ליותר ייצור של פרוגסטרון, יש ירידה בכמויות הפרוגסטרון עקב התנוונות הגופיף הצהוב (הפיכתו לגופיף הלבן). שימי לב שניתן לראות שלכל אחת אורך מחזור חודשי שונה, כאשר הממוצע של הביוץ הוא ביום ה14-15.
הרגעת הרחם לקליטת עובר
פיטוצין הוא חומר ידוע שניתן בחדר לידה על מנת לזרז לידה. הפיטוצין הוא בעצם צורה סינתטית של הורמון שיש לנו בגוף בשם אוקסיטוצין. האוקסיטוצין משתחרר בגוף לקראת לידה וגורם להתכווצויות שמזרזות את העובר דרך תעלת הלידה. חוץ מזה הוא משתחרר גם באורגזמה, בהנקה ובסיטואציות חברתיות (יש לו השפעה על היכולת החברתית וההורית שלנו).
אז למה זה קשור אלינו? כי התכווצויות שנגרמות על ידי האוקסיטוצין קורות גם בזמן הווסת. זה מאפשר לרחם להתכווץ כמו שצריך ולהוציא את כל הרירית מהחודש הקודם, כך שנתחיל חודש חדש ונקי לקראת קליטת העובר הפעם. יש גם התכווצויות קטנות יותר, שגם מתרחשות על ידי עזרה מהורמון האוקסיטוצין, בזמן הביוץ. ההתכווצויות האלה קורות מאזור צוואר הרחם לכיוון פנימה, וכנראה שמטרתן להעביר את הזרע במעלה הרחם עד לחצוצרה, שם יפגוש את הביצית שהשתחררה מהשחלה ובתקווה תתרחש הפריה. למעשה, הרחם עובר התכווצויות שהולכות ומתחזקות עד לביוץ, אז יש התכווצויות ומיד לאחריהן (כל השלב שלאחר הביוץ) שקט עד להתכווצויות החזקות ביותר שבזמן הווסת.
פרוגסטרון עוזר להרחיב כלי דם ברחם ולהשקיט את הרחם מההתכווצויות (ואכן, כשרמתו יורדת יש וסת) ובעזרתו העובר שנוצר יכול להשתרש יפה ברחם השקט. עוד על השתרשות העובר פה.
אם פרוגסטרון חשוב להשקטה של הרחם ואוקסיטוצין גורם להתכווצות הרחם, למה לא להשקיט את הרחם על ידי חסימת האוקסיטוצין, כפי שאכן משתמשות בכך במניעת לידה טרם-הזמן על מנת לעזור להשתרשות עובר? אז יש היום קצת ויכוח בסיפרות אם כדאי או לא. למשל, יש מחקר אחד שמצא שחסימת אוקסיטוצין ביום החזרת העוברים משפרת את אחוזי ההריונות, ואילו מחקר אחר מצא שזה לא שינה כלום. מחקר נרחב מ2021 שסקר מספר מחקרים (מטא אנליזה) מצא שאמנם אחוז ההריונות עלה קצת עם חסימת האוקסיטוצין, אולם אחוז הלידות התקינות, לידות חי (המדד החשוב ביותר!), לא השתנה.
תרמורגולציה - בקרה על חום הגוף
הפרוגסטרון הורמון מעניין במיוחד עקב העובדה שהוא מעלה לנו את טמפרטורת הגוף בכ0.2-0.5 מעלה, כך שלמעשה הטמפרטורה הבסיסית של כל אישה נמוכה יותר בשלב של לפני הביוץ, מאשר לאחריו ועד יום-יומיים לפני קבלת הווסת.
חום השחר - שיטת המודעות לפוריות
פרוגסטרון נקלט במוח שנקרא ההיפותלמוס, אזור שקשור בהמון פונקציות בסיסיות של הגוף, כמו אכילה, שינה ובין השאר גם המחזור החודשי. שם בהיפותלמוס הפרוגסטרון גורם לשחרור של ההורמון נוראדרנלין (נוראפינפרין). הורמון זה ידוע כמווסת טמפ’ הגוף שלנו ופעולת הפרוגסטרון כנראה מתווכת על ידי הנוראדרנלין. זו הסיבה לעליה ב”חום השחר” – לאחר הביוץ מתחיל להשתחרר פרוגסטרון וזה יוצר עליה של חום הגוף הבסיסי. זו גם הסיבה שחם יותר בהריון – טמפ’ הגוף גבוהה יחסית עקב הפרוגסטרון הגבוה.
ניתן להשתמש בעליית חום הגוף להבנה מתי בערך היה הביוץ – כאמצעי מניעה וכן בצד השני בניסיונות כניסה להריון. יש לשים לב שזו שיטה המחייבת הבנה עמוקה של הגוף וכן וידוא ביוץ בדרכים נוספות (למשל מדידת הפרשות צוואר הרחם המשתנות לאורך החודש, מקלוני ביוץ, בדיקות דם), בוודאי במנסות להימנע מהריון – הריון אינו רצוי הוא מצב חירום רפואי המשפיע רבות על המטופלת ועל התא המשפחתי שלה.
החום עולה - זמן להתאמן?
מסתבר גם שאנחנו מתחילות להזיע לאט יותר כשיש לנו פרוגסטרון (ואסטרוגן, כי הגופיף הצהוב משחרר גם אותו, למרות שפחות מהכמות שמשחרר הזקיק בשלב הפוליקולרי) במערכת, כלומר בשלב הלוטאלי במחזור (השלב שלאחר הביוץ). וכן, עם אסטרוגן בלבד, כמו שקורה בשלב של לפני הביוץ, השלב הפוליקולרי, אנחנו בדיוק הפוך, יש לנו טמפ’ גוף נמוכה יותר ואנחנו מזיעות יותר בקלות. חשוב לציין, לנשים יש יכולת זהה לגברים בוויסות טמפ’ הגוף, כאשר מכניסים לחישוב פקטורים נוספים, כמו גודל גוף וכושר. כלומר, לנשים בכושר יש יכולת טובה כמו גברים במשקל דומה להגיע לפיזור חום טוב, כך שיוכלו להמשיך בפעילות הגופנית לאורך זמן. מחקר מ2020 מצא הבדל קטן לרעת היכולת הספורטיבית של נשים בתחילת המחזור החודשי, כלומר בעת הווסת או ממש לאחר מכן, ולא לאף שלב אחר בחודש. סך הכל מדובר במצב הגיוני – בעת דימום או ממש לאחריו מאגרי הברזל מדולדלים והיכולת הספורטיבית מעט נפגעת.
LPD - luteal phase defect - מיעוט פרוגסטרון
בעיות בשלב הלוטאלי, כלומר השלב לאחר הביוץ בו מתחילה הפרשת הפרוגסטרון, יכולות לקרות בנשים רבות מסיבות מגוונות: ההערכה היא שלכ-30% מהנשים הספורטאיות יש בעיות לוטאליות או חוסר ביוצים כלל. גם טיפולי פוריות יכולים לגרום לבעיה בהפרשת הפרוגסטרון על ידי השחלה עקב ההתערבות הרבה במתרחש.
למעוניינות בהריון אך סובלות מפרוגסטרון נמוך מדי בשלב הלוטאלי (luteal phase defect – LPD), או שעברו דיכוי הציר ההורמונלי בIVF וצריכות לקבל פרוגסטרון בצורה חיצונית, ניתן להוסיף פרוגסטרון בקלות יחסית על ידי כמוסות וגינליות או זריקות. ההזרקות לשריר נמצאו כיעילות ביותר להעלאת ריכוז הפרוגסטרון, אך יש לציין שהן זריקות שומניות, כלומר יש להן יכולת יותר להכאיב.
תחילת הריון עם פרוגסטרון נמוך? חשוב לשים לב כי אכן יש פה בעיה בפרוגסטרון ולא הריון אקטופי (הריון שמשתרש מחוץ לרחם, לרוב בחצוצרה) המאופיין במעט פרוגסטרון.
מתן פרוגסטרון נחשב כתוספת בטוחה יחסית להריונות שמעט בסיכון בשליש הראשון, כיוון שהעובר.ית זקוק לו מאוד עד ליצירת השילייה. כלומר, יתכן מתן פרוגסטרון בתחילת הריון גם אם ההריון לא בעקבות טיפולי פוריות. בשלבים מתקדמים של ההריון הוא ניתן למניעת לידה מוקדמת ונרחיב מיד:
פרוגסטרון ומניעת לידה מוקדמת
- פרוגסטרון הוא התרופה היחידה שהוכחה כיעילה למניעת לידות מוקדמות. הפרוגסטרון פועל במספר אופנים במניעת התחלה של לידה:
- בעל יכולת להרגיע את שריר הרחם – השקטת הרחם ומניעת צירים.
- בעל יכולת אנטי-דלקתית – התחלת לידה היא מאורע הדורש התגייסות של גורמים שונים ודלקתיים והוא מונע תהליכים אלו.
- מונע את השתנות הצוואר החיונית ללידה.
בעבר הוא ניתן כזריקה שבועית לשריר משבוע 16 עד 36 לנשים בסיכון (הריון עם עובר יחיד עם צוואר קטן מ25 מ”מ לפני שבוע 24) וכיום מקובל יותר לתת נרות ואגינאליים פעם ביום. לגבי נשים שחוו לידה מוקדמת בעבר אבל אין להן קיצור צוואר, יש ויכוח ער כרגע על האם לתת פרוגסטרון או לא וזה לשיקול המטופלת והרופא.ה.
פרוגסטרון ואוטיזם?
ב2018 יצא מחקר ישראלי שהראה ששכיחות הספקטרום האוטיסטי גבוהה יותר בקרב ילדים שנהרו בIVF ובתהליך ניתן לאמהות פרוגסטרון. המאמר מדגיש שלא כל מי שלקחה בהריון זריקות/נרות פרוגסטרון תלד ילד עם אוטיזם, אך אצלם בסקירת מעל 100,000 ילדים, בנים בלבד (אצל בנים השכיחות לספקטרום האוטיסטי נחשבת גבוהה יותר) היתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות על הרצף האוטיסטי. הם לא ראו את זה אצל נשים שעברו IVF ולא לקחו תוספת של פרוגסטרון, למרות שמדובר במידע מאוד שנוי במחלוקת (להרחבה, מחקר נורדי מ2022 על נטיה קלה לספקטרום האוטיסטי בקרב תינוקות IVF).
יש לשים לב שלא ברור לנו עדיין האם יש ומהו המנגנון המחבר בין חשיפת יתר של העובר לפרוגסטרון ואוטיזם. המחקר לא הפריד בין שלבים שונים של ההריון – כלומר מתי בדיוק בהריון החשיפה לעודף פרוגסטרון יכולה לגרום לכך וכן אין הפרדה לכמות הפרוגסטרון השונה בין המטופלות.
מחקר זה מהווה אישוש נוסף למחשבה שחשיפה של העוברים לסביבה תוך רחמית הורמונלית משפיעה על ההתפתחות ומשנה את הקישוריות העצבית – מחקר שהתפרסם ב2015 סקר נוזל שלייתי של עוברים זכרים והראה שהיה קשר בין הפרוגסטרון והטסטוסטרון (ההורמון המצוי יותר אצל זכרים, מיוצר בגוף מאותו חומר כמו הפרוגסטרון) בנוזל השלייתי ובינם לבין שכיחות האוטיזם בקרב ילדים אלו. כמובן שקשה לנו לדעת מתי וכמה הורמונים יש במי השפיר בכל רגע בהריון ולכן לצערנו עוד לא ניתן לבקר את זה. כמו כן ברור שהפרוגסטרון חיוני להתפתחותו התקינה של העובר.ית, ורמתו עולה תמיד במהלך הריון תקין. בנוסף, כאמור, פרוגסטרון מהווה את התרופה היחידה המאושרת להפחתת הסיכון ללידות מוקדמות, ולידה מוקדמת ופגות מהווים סיכונים רבים מספור ליילוד.ה.
פרוגסטרון וחלב
פרולקטין הוא הורמון שמטרתו העיקרית החזה – הוא גורם להתפתחות בלוטות החלב והוא החשוב בהנקה. פרולקטין ידוע כמדכא חשק מיני, למרות שהוא כן חלק ממנו וכקריטי לפוריות, כי כאשר רמתו גבוהה, הוא יכול למנוע ביוצים (ראי המחזור החודשי). פרולקטין כנראה תורם לשחרור פרוגסטרון (למרות שהראו זאת בעיקר על עכברים, ולא על בני אדם), וחשוב מכך, פרוגסטרון גורם לדיכוי השחרור של פרולקטין. ברגע שרמת הפרוגסטרון יורדת באופן חד בלידה, יש גירוי של המערכת לייצר יותר פרולקטין וכך לגרום ליצירת החלב.
לסיכום, הפרוגסטרון מיוצר בתאי השחלה מהביוץ והלאה על מנת להשקיט את התנועתיות ברחם כך שעובר יוכל להשתרש בו. הוא מווסת על ידי הורמון הפרולקטין, גורם לטמפרטורה שלנו קצת לעלות וחשוב במיוחד להתהוות העובר בטרימסטר הראשון.
No Responses
[…] הוא הורמון שידוע כמווסת על ידי ואת הפרוגסטרון, משתנה במהלך היממה, וכן במהלך החודש – בשלב הלוטאלי […]