על השומן המרזה ובקרת טמפרטורה
נדון הפעם בשומן ייחודי ונדיר בגופנו, שומן חום. תפקידו לשמור על חום גוף בעיקר ביילודים.ות אך ניתן למצוא אותו גם בבגרות. במה הוא שונה מהשומן הלבן? מהו עושה בדיוק? כיצד הוא עוזר לנו דווקא לרדת במשקל ואיך ניתן לגרום לו להיות פחות נדיר בגוף?
BMR - basal metablic rate
אחד הרעיונות הבסיסיים בפיזיולוגיה אומר שהעלאה במשקל, או השמנה, נגרמת כתוצאה מיותר הכנסה של אנרגיה מאשר הוצאה שלה. הכנסת אנרגיה ברורה לנו – המזון הנצרך נאגר בגוף. אולם מעניין שהוצאה של אנרגיה מתבטאת בשני מובנים – פעילות ספורטיבית, אבל גם חילוף החומרים של הגוף, היוצר חום כך שאנרגיה יוצאת החוצה. זה נקרא BMR – basal metablic rate, או הצריכה הבסיסית של חילוף החומרים שלנו. כלומר, אפשר לרזות גם מבלי להזיע. מסתבר שרקמת השומן בגוף חשובה לשני התהליכים – אגירת האנרגיה, אבל גם לבזבוז שלה על ידי יצירת חום.
הset-point שמחליט על הכל
אנו שורפות קלוריות גם בזמן מנוחה ומסתבר שלגוף יש יכולת לווסת זאת. ההיפותלמוס, אזור מוחי מרתק שאחראי על המערכת ההורמונלית שלנו (האנדוקרינית), אחראי על הרעב שלנו על ידי הורמוני השובע והרעב, וכן על בזבוז האנרגיה הבסיסי שלנו (הBMR). ההיפותלמוס ישאף תמיד לשמור על משקל קבוע ללא תנודות מיותרות – שמירה על set-point קבוע, נקודת שיווי משקל שהגוף ישאף אליה. כלומר, במהלך הזמן, במידה והוכנסה כמות מזון עודפת או נעשה פחות מאמץ גופני, תהיה יותר הוצאת אנרגיה כחום והפוך.
זו הסיבה שקשה מאוד לרדת במשקל, ובפרט לא.נשים המוגדרות בעלות משקל יתר. מחקר מעניין שבדק אנשים שהשתתפו בגרסה האמריקאית לתוכנית “לרדת בגדול” מצא שאנשים אלו הורידו את היכולת המטבולית שלהם בזמן מנוחה, לעומת הצפוי לפי משקלם, גם שש שנים לאחר התוכנית (ולאחר שעלו כמעט את כל המשקל הקודם חזרה). כלומר, בהורדה פתאומית של הצריכה הקלורית והעלאה של הפעילות הגופנית, הגוף יעשה מאמצים רבים על מנת להישאר במשקל הקודם וינסה להתנגד ל”בזבוז” אנרגיה הרגיל שלו. קצב המטבוליזם שלנו יואט ונייצר פחות חום, כך שאנרגיה פחות תתבזבז.
רקמת שומן חום - Brown adipose tissue
שומן שמעודד הרזיה
שני סוגי רקמת שומן
כפי שדיברנו בחלק א’ של הפוסט רקמת השומן בגוף מתחלקת לשני סוגים עיקריים: רקמת שומן חום ( BAT – brown adiposite tissue) ורקמת שומן לבן (WAT – white adiposite tissue) , כשלכל אחד מהסוגים יש תפקיד שונה.
השומן הלבן
השומן הלבן הוא “השומן הקלאסי” המוכר לכולנו כצרת העולם המערבי – שומן תפקידו באופן מקורי לאגור אנרגיה למקרה הצורך, אך בחברה המערבית הבעיה נהייתה הפוכה ופעמים רבות יש יותר מדי ממנו – השמנת יתר. השומן הלבן מקושר להשמנה ולבעיות הנלוות לכך – סכרת, יתר לחץ דם וכו’.
שומן חום
שומן חום, לעומתו, חשוב לשמירת מאזן הטמפרטורה בגוף והוא מאוד שונה מהשומן הלבן. אחת התכונות היפות בו היא שהוא “השומן הטוב” – ככל שיש יותר ממנו פעיל, כך השומן הכולל בגוף פוחת ולמעשה מרזות יותר!
שומן חום - הסוד הוא במיטוכונדריה
שומן חום שונה מרקמת השומן הלבן במספר דרכים – יש בו הרבה כלי דם וכן אברון תאי שנקרא מיטוכונדריה בכמות גבוהה מאוד. המיטוכונדריה הוא “מפעל האנרגיה” של התא והוא אחראי ליצירת רוב האנרגיה – בשרירים זה מאפשר לשריר יכולת לעבוד עם חמצן וכך לשרוף ביעילות אנרגיה. לכן יש הגיון בפעילות כושר “אנאירובית” המגדילה את נפח השרירים וכך מאפשרת שריפת אנרגיה גדולה יותר במנוחה – כשיש יותר מסת שריר, יש יותר מיטוכונדריה ולכן יותר בזבוז של אנרגיה, אפילו במנוחה.
ריבוי המיטוכונדריה ברקמה - עידוד שריפת אנרגיה
המעניין בשומן החום הוא שבמיטוכונדריה שלו יושב אנזים מיוחד בשם UCP1 שהופך טריגליצרידים (סוג של שומנים) לחוֹם. כך שהמיוחד ברקמת שומן זו שהיא למעשה מייצרת (כלומר, “מבזבזת”) אנרגיה, במקום לאגור אותה. ואכן, רקמה זו ידועה כמגנה מפני מחלות כגון סכרת והשמנה. אולי לצערנו, היא קיימת ברמה גבוהה בעיקר אצל יילודים.ות, אצלם.ן היא קריטית לשמירה על חום הגוף, ופחות אצלנו. למרות זאת, הראו לאחרונה ששומן חום נמצא גם בבגרות, או לפחות שומן שנהפך לחום, שבסיפרות המדעית נקרא שומן בז’.
אפקט ספורטיבי
שומן חום הוא מנגנון נוסף של שמירה על משקל קבוע – הוא נמצא בקשר הפוך לBMI. כלומר, אם יש לנו עודף משקל, הגוף ינסה לבזבז יותר אנרגיה על יצירת חום, במקום לאגור אנרגיה. מכאן שככל שמישהי בעלת יותר עודף משקל, יהיה לה יותר שומן חום (נכון גם לגברים, למרות שיש יותר שומן חום אצל נשים). לאחרונה מצטברים המחקרים שטוענים כי ניתן “להשחים” את השומן (הלבן) בגוף שלנו על ידי פעילות גופנית, כלומר אחת הדרכים בה ספורט עוזר לנו בשמירה על המשקל היא על ידי הפיכת השומן שלנו משומן לבן שמאחסן אנרגיה, לשומן חום המבזבז אותה. שינוי זה חשוב גם ברמה ההורמונלית – רקמת שומן לבן משחררת פקטורים שונים שמצב של השמנת יתר משרים סביבה דלקתית המעודדת מחלות.
שומן חום ומזונות שונים
החדשות הבאמת מעודדות הן שניתן להשפיע על כמות השומן בזבזן האנרגיה שלנו גם על ידי אכילה – למאכלים שונים יש אפקט שונה על יצירת החום שלנו, כאשר אכילת חלבונים וצריכת אלכוהול מעלים את ה”בזבוז” האנרגתי, וצריכת שומן מורידה אותו. גם לקפסאיצין, המרכיב בצ’ילי חריף, יש כנראה יכולת לעודד שומן חום.
על קור וחוּם
מסתבר גם שקור גורם להפעלה של רקמה זו – נמצא שבחורף יש יותר שומן חום, ובמחקרים שבדקו אנשים (נציין שהמחקר נעשה על גברים בלבד) עם מעט שומן חום לפני ואחרי חשיפה לקור, ראו עליה משמעותית בכמות השומן החום וירידה בכמות השומן הכללית בגוף בעקבות החשיפה לקור. סה”כ די הגיוני – כשקר לנו, נפעיל מנגנון של הגוף שיחמם אותנו. המנגנון הברור הוא רעידות – על ידי שרירים, אך גם על ידי שינוי ברקמת השומן, מסתבר.
שומן חום - פוטנציאל טיפולי?
שומן חום נחשב כיום כאתר פוטנציאלי לריפוי מחלות החברה המודרנית – היכולת שלו לבזבז אנרגיה במנוחה תאפשר לנו לרזות אפילו מלשבת מול הטלוויזיה. גברים שנחשפו לקור והעלו את כמות השומן החום שלהם הראו רגישות טובה יותר לאינסולין, ההורמון שאליו נהיות פחות רגישות במצב של סכרת. שומן לבן תמיד נקשר לבריאות עצם טובה (נשים רזות נוטות יותר ללקות באוסטאופורוזיס, או איבוד מסת רקמת העצם) ומחקר אחד בדק האם גם שומן חום חשוב לכך בצעירות. ואכן, בנשים בלבד, שהראו יותר שומן חום מגברים, ככל שנצפתה פעילות רבה יותר של שומן חום בעקבות חשיפה לקור, כך העצמות היו בריאות יותר. בגברים לא מצאו את הקשר הזה. גם כאשר בדקו תורמי כילייה גברים ונשים, מצאו כי לנשים היו יותר סיכויים להיות עם רקמת שומן חום סביב איזור הכילייה מאשר גברים. כלומר, יש פה רקמה שפועלת שונה בין נשים לגברים ומעניין יהיה למצוא מחקרים נוספים הדנים בחשיבות שומן זה לבריאות האישה.
לסיכום
אז מה היה לנו?
המוח שלנו אוהב לשמור על הגוף במצב קבוע – טמפרטורת גוף קבועה ואופטימלית לעבודה, וכן משקל גוף פחות או יותר קבוע בבגרות. מלבד איזון הרעב והשובע יש גם מנגנון מעניין, שכנראה יותר רווח בגוף הנשי, של שומן חום – שומן המתנהג קצת כמו שריר מבחינת יכולת בזבוז האנרגיה. רקמת השומן החום קטנה כשמתבגרות, אך כן ניתן למצוא אותה בבגרות ואף יתכן שניתן לגרום לשומן הלבן והדלקתי להפוך לחום על ידי חשיפה לקור ואף אכילת צ’ילי חריף.
