השעון הצירקדי – חלק ב
נמשיך את הדיון על “השעון הצירקדי” שלנו – כיצד הגוף שלנו משתנה במהלך היממה. בפוסט הקודם דיברנו על הכוחות שמשפיעים עלינו לעייפות המצטברת במהלך היום, ועל הורמון המלטונין החשוב. הפעם נדבר קצת על הורמונים נוספים כמו הורמון הלחץ – הקורטיזול, הורמון הפרולקטין, הורמוני התריס וכיצד זה מתחבר למחזור החודשי שלנו.
על סוכר וקורטיזול, הורמון הלחץ
בעתות לחץ הגוף משחרר קורטיזול
מהו הורמון הקורטיזול?
הורמון הקורטיזול משוחרר מבלוטות קטנות מעל הכליות – בלוטות האדרנל, בתגובה למידע מאזור מוחי בשם ההיפותלמוס, אזור המהווה “המאסטר” של המערכת ההורמונלית שלנו.
קורטיזול משוחרר בתגובה ללחץ (סטרס) והוא מתווך את התגובות של הגוף למצבי דחק – העלאת רמת הסוכר בדם על מנת שנהיה מוכנות למצבי “הילחם או ברח” (fight or flight), הורדת מערכת החיסון (ולכן הוא משמש כנוגד דלקת כמשחות סטרואידיות וכו’) ועוד.
קורטיזול לאורך היממה
קורטיזול קיים תמיד בגוף במידה מסויימת וחשוב לערנותנו (ואף חוסר שלו קושר לתהליכי דיכאון), אך רמתו משתנה במהלך היום. כלומר, הוא קשור למצבי לחץ, אבל רמתו עולה ויורדת גם במהלך היממה, ללא קשר לכמה אנחנו לחוצות. רמת הקורטיזול עולה בחדות ומגיעה לשיא בתוך כשעה מההתעוררות, בכל שלב של המחזור החודשי. מעניין שנמצא שיש הבדל בין “ינשופי לילה” לבין “אנשי/נשות בוקר” – השיא ברמת הקורטיזול מגיע מאוחר יותר ביום אצל ה”ינשופים”, גם בשמירה על זמן חושך זהה (הניסוי בוצע על שני המינים).
איזון סוכר, שינה והשמנה
הקורטיזול, בין השאר, חשוב לאיזון הסוכר בדם. הקורטיזול נוגד את פעולת האינסולין, כך שריכוז הסוכר עולה בדם בעזרתו (לעומת אינסולין, שמוריד את ריכוז הסוכר בדם). חוסר שינה גורם לעליה ברמות הקורטיזול בדם, כך שיש גם השפעה על ריכוז הסוכר בדם. ואכן, מצב של חוסר שינה נקשר לבעיות השמנה, סכרת ואף לשחלות פוליציסטיות. כיוון שקורטיזול הוא הורמון הלחץ וחוסר שינה הוא מצב שלעתים נובע מעודף לחץ, חששו שאולי עקב כך יש הגברה ברעב, אולם הראו שחוסר השינה לכשעצמו, ללא קשר ללחץ, הוא זה שמשפיע על הרעב.
לישון כדי לרזות?
כבר בשנות ה80 הראו ששינה (בכל שעה ביום) תוריד את רמות הקורטיזול בדם של גברים. ומה קורה בנשים? פה המדע התעכב, כי היסטורית נשים נזנחו במחקר הרפואי עקב ההנחה ששינויים הורמונליים במהלך החודש “ישבשו” את המחקר (ואכן נמצאו תוצאות סותרות לגבי רמות הקורטיזול בנשים במעבדות שונות, גם כאשר ניסו לבדוק בשלבים מסויימים בחודש, כנראה עקב שיטות מחקר שונות). במחקר שנערך ב-2000, נמצאו עייפות ונטייה רבה יותר לשנת-צהריים במהלך השלב הלוטאלי, כלומר לאחר הביוץ. יש בזה הגיון, שכן בשלב הזה של החודש הגוף לכאורה מתכונן להריון. לאחרונה בדקו את השפעת חוסר שינה על הקורטיזול בנשים במהלך זמנים שונים של החודש – בשלב שלפני הביוץ (שלב פוליקולרי), לעומת השלב של לאחר הביוץ (שלב לוטאלי; תוכלי לקרוא עוד על שלבי המחזור השונים פה). נשים שנבדקו באמצע השלב הפוליקולרי הגיבו לחוסר שינה בדומה למה שנמצא אצל גברים – פחות קורטיזול כשהתעוררו ועלייה ניכרת בקורטיזול אחר הצהריים. לעומתן, נשים בשלב הלוטאלי, לא שינו את רמות הקורטיזול שלהן ממצב של שינה רגילה.
קורטיזול נשי והשמנה
קורטיזול קשור להשמנה מעבר לכמותו, אלא גם לזמן בו הוא גבוה ביום – מצב של קורטיזול מופחת בהתעוררות קושר בעבר להשמנת-יתר אצל גברים, וכן מצב של קורטיזול מוגבר בערב. פחות מידע קיים לגבי נשים, על אף שמחקר שנעשה על נשים בתחילת מחזור בעלות השמנת יתר, מצא שרמות הקורטיזול שלהן דומה לרמות הקורטיזול של נשים בעלות משקל תקין. מצד שני, מחקר על נשים בעלות עודף משקל עם ובלי שחלות פוליציסטיות (תוכלי למצוא הסבר מפורט על שחלות פוליציסטיות פה) מצא שאצל כולן יותר קורטיזול הופק במהלך 24 שעות מאשר בנשים רזות, למרות שחלוקתו לאורך היממה היתה זהה לזו של נשים רזות. כלומר, אצל נשים יש השפעה הורמונלית סבוכה על רמות הקורטיזול, הסוכר והלחץ במהלך היממה, וגורמים רבים יותר מתערבים במאזן.
הורמונים נוספים
פרולקטין
לפרולקטין הקדשנו סדרה של שלושה פוסטים שונים, עקב פעולותיו השונות והמגוונות – פרולקטין הוא הורמון שמטרתו העיקרית החזה – הוא גורם להתפתחות בלוטות החלב והוא החשוב בהנקה, אך הוא גם ידוע כחשוב לחשק המיני וכקריטי לפוריות – כאשר רמתו גבוהה (כפי שקורה בהיפר-פרולקטינמיה), הוא יכול למנוע ביוץ. פרולקטין הוא הורמון שידוע כמווסת את הפרוגסטרון, ומשתנה במהלך היממה, וכן במהלך החודש – בשלב הלוטאלי יש יותר הפרשה שלו מאשר בשלב הפוליקולרי. פרולקטין נבדק לרוב לאחר מספר שעות עירנות, שכן רמתו גבוהה יותר בלילה. מעניין לגלות שאחד הגורמים להפרשתו היומית הוא האסטרוגן.
גם הTSH, הורמון קריטי לחילוף החומרים בגוף, משתנה במהלך היממה – רמתו גבוהה מאוד בלילה, בעיקר בין 2:00 ל4:00 לפנות בוקר. TSH מבקר את הורמוני בלוטת התריס (התירואיד) – T3 וT4. רמת הTSH וההורמונים המבוקרים על ידו חיונית לחילוף חומרים, ולכן גם על בקרה על טמפרטורת הגוף – יותר חילוף חומרים משמעו יותר אנרגיה ל”ביזבוזים” על חום הגוף. בהקשר של המחזור החודשי, רמת הTSH נמצאה כנמוכה יותר בשלב הלוטאלי מאשר בשלב הפוליקולרי, וכן רמתו מראה קשר לרמת הפרוגסטרון בדם. מנגנוני הבקרה של הורמוני בלוטת התריס על השעון הצירקדי עדיין לא הובנו במלואם, אך ברור שישנו קשר בין מערכת בלוטת התריס לבין מערכת הורמון המלטונין.
המחזור החודשי והמחזור היומי (הצירקדי)
על 4 הורמונים דיברה השחלה: LH, FSH, אסטרוגן ופרוגסטרון
FSH - הורמון המגדל כל חודש ביצית
המוח משחרר לאורך החודש את הורמוני הFSH והLH שבתורם משפיעים על השחלה לייצר את הורמוני המין שלנו, כשהמרכזיים שבהם הם האסטרוגן והפרוגסטרון. בשבועיים הראשונים של כל חודש עולה רמת הFSH בדם, כאשר מחקר משנות ה90 כבר הראה שבלילה רמת הFSH היא הגבוהה ביותר ושיער שיש חשיבות לזמנים השונים של עליית הFSH ביממה והבשלה נכונה של הביצית. מחקר יותר עדכני שבו מנעו מנשים לישון בזמן הלילה הראה שאין שינויים ברמות הFSH במהלך היממה אם נשים נשארות עירניות כל ה24 שעות, כך שהוסק שהשינויים שנצפו במחקרים קודמים ברמות הורמון זה במהלך היום קורים בעקבות סדר יום ושינה.
LH - הורמון הביוץ
ביוץ – יציאת ביצית לדרך מהשחלה לעבר הרחם על מנת לפגוש אולי זרעון נחמד. הביוץ קורה עקב עליית הורמון הLH בדם. הוא יתחיל כ5-24 שעות מתחילת עליית רמות ההורמון LH בדם (רמתו בד”כ קבועה ולקראת הביוץ גדלה פי כמה למשך מספר שעות בודדות בחודש, תוכלי לקרוא על כך יותר כאן). רמות הLH משתנות קצת במהלך היום לאורך החודש, ולאחרונה הראו כי עליית הLH ביום של לקראת הביוץ מתרחשת ברוב המקרים לקראת הבוקר וצמודה לעליית הקורטיזול היומית בדם (שמתרחשת ללא קשר לשלב בחודש) – כאשר עליית הקורטיזול היתה מוקדמת יותר אצל אישה מסויימת, כך גם עליית הLH שלה התרחשה מוקדם יותר.
הורמוני השחלה - אסטרוגן ופרוגסטרון
לא הרבה מחקרים בדקו את שינויי ההורמונים הנשיים פרוגסטרון ואסטרוגן במהלך היממה, ואיכות המחקרים שכן עשו זאת אינה מעולה, אך כן ניתן לראות שגם האסטרוגן משתנה במהלך היממה, לכל אורך המחזור החודשי, כשבבוקר הוא מגיע לשיאו. לגבי הפרוגסטרון יש אף פחות מידע, אבל כנראה שגם הוא משתנה במהלך היממה.
פרוגסטרון ובקרת טמפרטורה
הטמפרטורה של האשה בגיל הפוריות משתנה במהלך החודש ובתוכו, במהלך היום. טמפרטורת הגוף הבסיסית נמדדת לרוב כ”חום השחר” – ממש לאחר היקיצה, וניתן להשתמש בה (יחד עם הפרשות הנרתיק ומנח צוואר הרחם) ב”שיטת המודעות לפוריות”. בשלב בחודש שלאחר הביוץ משוחרר לנו מהשחלה הורמון הפרוגסטרון. הפרוגסטרון מעלה לנו את טמפרטורת הגוף בכ0.2-0.5 מעלה, ואילו הורמון האסטרוגן, שקיים גם לאחר הביוץ, אבל ריכוזו גבוה יותר לפני ביוץ (שלב פוליקולרי), מוריד את טמפרטורת הגוף. כך שלמעשה הטמפרטורה הבסיסית של כל אישה נמוכה יותר בשבועיים של לפני הביוץ, כאשר רמות האסטרוגן הגבוהות ממש לפני הביוץ מורידות את הטמפרטורה עוד יותר, ולאחר הביוץ ועד כיומיים-שלושה לפני הווסת טמפרטורת הגוף הבסיסית גבוהה יותר.
שינויים צירקדיים בטמפרטורת הגוף
במהלך היום יש שינויים נוספים בטמפרטורת הגוף, כאשר בלילה טמפרטורת הגוף שלנו נמוכה, והיא מתחילה לעלות לקראת היקיצה וממשיכה לעלות עוד קצת לאחר מכן. באופן לא מפתיע, מלטונין מהווה רכיב בבקרה על חום הגוף, יחד עם הורמון הTSH. ניתן לראות בתמונה מטה כי הטמפרטורה במהלך היום בשלב הפוליקולרי נראית דומה לטמפרטורה אצל גברים (בקו המקווקו), והיא נופלת יותר בשעות הלילה. לעומת זאת, בשלב הלוטאלי, או כאשר נוטלות גלולות (המכילות פרוגסטרון, בתמונה בקו הקטוע), יש פחות נפילה בין היום ללילה, וכלל הטווח נמצא בטמפרטורה גבוהה יותר.
PMS - תסמונת קדם וסתית והמחזור היומי
הפרעות בשינויים הצירקדיים נקשרו לשיבושים במחזור החודשי, כך ששני המחזורים שאנו חוות קשורים זה בזה (תוכלי לקרוא על מחזורים לא סדירים פה). בתסמונת קדם-וסתית (premenstrual syndrome (PMS יש כאבים עזים עד כדי חוסר יכולת לתפקד, לעתים מלווים בתחושות פסיכולוגיות קשות כגון דיכאון, בימים של לפני הווסת. בד”כ יש בימים אלו נפילה חדה של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון המיוצרים בשחלה, מצב הגורם לנשירה של רירית הרחם (וסת) לאחר כיומיים-שלושה. נשים עם PMS נמצאו כבעלות טמפרטורה גבוהה יותר בממוצע מנשים ללא PMS, בכל שלבי המחזור. בהורמונים המקושרים עם טמפרטורה ושינה, נמצא שנשים עם PMS נטו להסטה של רמות הקורטיזול שלהן, כך שבשלב הלוטאלי העלייה הגדולה של הקורטיזול (שמתרחשת בבוקר) חלה מוקדם יותר אצלן מאשר אצל נשים ללא PMS. גם ברמות המלטונין היו הבדלים בין נשים עם PMS לבין נשים ללא, בשלב הלוטאלי. אחד הממצאים המעניינים הוא קשר בין חוסר שינה לבין שיפור מצב הדיכאון בדיכאון עמוק. לכן, נבדקו תסמיני הדיכאון בפציינטיות עם PMS. יש עדויות כי חוסר שינה קשור בשיפור במצב הPMS – בפציינטיות אשר עברו חסך שינה של חצי לילה ואז בלילה הבא ישנו כרגיל, מצב הדיכאון השתפר לאחר הלילה של השינה הרגילה. יתכן אף שחשיפה מוקדמת יותר לאור, או לקיחה של מלטונין יכולים לעזור בתסמינים הפסיכולוגיים בPMS.
לסיכום
אז מה היה לנו?
המחזור היומי שלנו משפיע לנו על העייפות, אבל לא רק – גם על חילוף החומרים שלנו ואפילו על מצב הרוח, וכל זה בהשתלבות יחד עם המחזור החודשי שלנו, שגם הוא משפיע על אותם הדברים. כמו שראינו, בגלל הסיבוכיות של שני השינויים המקבילים, נמנעו שנים רבות מלחקור אותם. נקווה ששינוי יבוצע במהרה ונצליח לדעת יותר על השתלבות שני המחזורים אחד בשני.
