צומות נשיים – הצום וגוף האשה
הפוסט הקודם עסק ברעב, צומות, וכיצד הם מסייעים לחילוף החומרים, לשמירה על משקל תקין, מאטים הזדקנות ואפילו הזדקנות מוחית. אבל איך צומות משתלבים במהלך שלבים שונים של המחזור החודשי? בהריון? אז כפי ששוחחנו עליו כבר בפוסט על הצום עצמו, המחקר בזה מועט עד לא קיים. כן אפשר למצוא שצום ממושך של 72 שעות במהלך החלק הראשון של החודש (השלב הפוליקולרי, לפני ביוץ) אינו גורם לשינוי או שיבוש במחזור חודשי ובפרמטרים ההורמונלים שלו בנשים מבייצות, כלומר התהליך הבסיסי של גיל הפוריות של שליחת ביצית לכיוון הרחם על מנת שיהיה לה סיכוי לפגוש את הנסיך המדליק אינו נפגע. האם יש השפעות נוספות?
מטבוליזם שונה בין המינים
ישנם הבדלים רבים במטבוליזם של נשים לעומת גברים – לנשים יש מערכת עיכול איטית יותר, הכבד שלנו מפיק פחות גלוקוז בעקבות פעילות גופנית, אנחנו יותר פגיעות לאלכוהול, אבל היכולת של גלוקוז להיספג בכבד (ובכך להוריד את רמת הסוכר בדם) גבוהה יותר אצל נשים. למעשה, בצום, לנשים יש רמות סוכר נמוכות יותר מאשר גברים. כלומר, ברור לנו שצום הוא כלי חזק מאוד בנשים שעשוי להשפיע על פתולוגיה משמעותית מאוד – סכרת, וכן על תופעות הקשורות לסוכר גבוה או גבולי בדם – יתר לחץ דם, שחלות פוליציסטיות, בעיות קרדיווסקולריות ועוד.
כפי שדיברנו כבר בפוסט על השמנה, רמות הרעב שלנו משתנות במהלך החודש בהתאם להורמוני המין – ככל שאנו מתקרבות לביוץ (להסבר על שלבי המחזור החודשי) אנו מעלות את רמת האסטרוגן ואנחנו הרבה פחות רעבות. חוסר באסטרוגן עקב תום גיל הפוריות או בעיות הורמונליות אכן נקשר להעלאה במשקל. לעומתו, פרוגסטרון, ההורמון ששייך לחלק השני של החודש לאחר הביוץ, מעלה את רמות הרעב שלנו. אז אמנם קשה להבין כי לא ניכר שיש מחקרים עדיין בנושא, אבל ניתן להסיק שישנו קושי בשמירה על צום בשלב השני של החודש, לאחר ביוץ, המאופיין ברעב גדול יותר.
צום- מכונת זמן לגיל הפוריות?
ההזדקנות שלנו מתבטאת בראש ובראשונה בכך שגיל הפוריות שלנו תחום בזמן. אין אישה שיכולה להרות מהביציות שלה לאחר גיל 50, ולרוב אף לפני כן. יש אף נשים המגלות שיש להן “רזרבה נמוכה” – הן אינן מצליחות לעורר את הביציות שלהן בגילאי השלושים המוקדמים, או אף מתחת לכך. מדוע הביציות שלנו מזדקנות? אחת התאוריות היא שבתהליך ייצור האנרגיה בתא נוצרים רדיקלים חופשיים, הפוגעים בתאים ולמעשה גורמים לתהליך ההזדקנות התאית (cell senescence). מטרה מעניינת היום היא למצוא דרך להילחם באלו ולהאט את תהליך ההזדקנות הטבעית, בוודאי בנשים עם רזרבה נמוכה. אחת הדרכים היעילות ביותר היא הפחתה קלורית – בעכברות למשל, הפחתת כמות הקלוריות היומיות האריכה את גיל הפוריות! אולם, בנשים זו גזרה קצת קשוחה, אבל צום לסירוגין מנסה לחקות את התהליכים התאיים בעקבות ההפחתה הקלורית ולגרום לתאים לקבל סביבה “צעירה” יותר.
מטבוליזם והורמונים
בלוטת התריס (תירואיד), מחזור לא סדיר ושחלות פוליציסטיות
התירואיד
בלוטת התריס (או התירואיד), עליה כבר שוחחנו ארוכות בעבר, היא הלוטה הורמונלית חשובה, שיכולה לעשות בעיות, ולרוב ספציפית בנשים. הבלוטה משחררת לנו הורמונים (T3 ו-T4) החיוניים לשמירה על רמות אנרגיה קבועות בגוף בעקבות איתותים מוחיים (ההורמון TSH המשתחרר מהמוח). מכאן שהתירואיד חשוב גם באיתות האינסולין ושיווי המשקל של הסוכר בדם. גם כשהתירואיד מאוזן, ככל שיש פחות מהורמון הT4 שלו, יש פחות סבילות לאינסולין ויותר נטייה להשמנה, וגם בבעיית עודף פעילות שלו (היפרתירואידיזם, כשהבעיה השכיחה היא תסמונת גרייבס) כשהתירואיד מייצר בעודף את ההורמונים שלו, יש נטייה לבעיית אינסולין.
מטבוליזם והשפעות הורמונליות
החשד הוא שרמות הסוכר הבעייתיות עומדות בבסיס איזון הורמונלי: ישנה שכיחות גבוהה של סובלות משחלות פוליציסטיות – תסמונת של יציאה מאיזון הורמונלי, אשר סובלות גם מתת פעילות התירואיד. בלוטת התריס גם מאוד משתנה במהלך היממה בשחרור ההורמונים שלה, כלומר נתונה למה שנקרא שעון צירקדי, שעון פנימי שיש לנו בגוף שיודע מתי אנחנו אמורות להיות רעבות, עייפות, חדות ואפילו מתי אנחנו צריכות לפנות פסולת מהגוף. אי לכך ברור לנו שהגבלת האכילה למספר שעות ביממה משפיעה ומושפעת מבלוטת התריס (להרחבה על מושג השעון הצירקדי ולבחינת המערך ההורמונלי הנשי המשתלב בכך). כרגע ניכר במחקר באופן לא מאוד מפתיע, שבצומות עדיף שזמן האכילה יהיה מוקדם בבוקר ולא בערב.
צום והתירואיד
התהליכים בבלוטה מושפעים מצום ממושך. שגרה של צום אינה משפיעה על הורמון הTSH בדם, אך כן מוריד את הורמוני הבלוטה עצמה – למרות שיתכן שרק בצום ממושך של מעל ל24-48 שעות. יש בזה הגיון – הורמוני התירואיד “מבזבזים” אנרגיה בתהליכים הרבים שהם מעודדים בגוף, ובצום הגוף מתחיל לנסות לחסוך אנרגיה. אז האם צום יפגע לנו בפעילות הבלוטה וישבש לנו את איזונה? במחקר על צמות רמאדאן עם תת פעילות (היפותירואידיזם) המטופלות בכדורים נמצא שבעת הצום רמות הTSH שלהן היו אף יותר מאוזנות. יש לזכור שצום הרמאדאן נמשך חודש אחד ואז יש חזרה לאכילה רציפה, ולעתים ההסתגלות ההורמונלית עצמה לוקחת חודש ויותר. כרגע נראה כי אין השפעה על רמות הTSH בעת צום. עם זאת, לסובלות מבלוטת התריס המטופלות בכדורים וחושבות על להתחיל במשטרי צום עדיף ליידע את הרופא/ה בכך על מנת לעקוב אחר רמות הורמוני בלוטת התריס לאורך הזמן ולבחון האם צריך להתאים את המינונים, שכן המחקר בתחום עדיין מועט.
מחזור לא סדיר וצומות
אז אמנם המחקרים מועטים, אך אנחנו יכולות להסיק שהצום כנראה אינו מזיק למחזור החודשי, ואכן ניכר שאין שינוי ביום הביוץ בנשים שצמו. לאור כל מה שהזכרנו למעלה, סביר יותר שיש לו גם הרבה יתרונות לחוות בעיות של מחזור לא סדיר – השינוי המטבולי החיובי יכול להשפיע לטובה על הציר ההורמונלי של מוח-שחלה, כמו גם האפקטים של עמידות לסטרס חמצוני וחיזוק המערכת החיסונית. כנראה שהעדפה של אכילת חלבונים על פני סוכרים בתוך חלון האכילה תסייע לאפקט המטבולי הרצוי.
צומות וגירעון קלורי - סכנה בריאותית
נדגיש שהכוונה היא לא לדיאטה של הפחתה בכמות הקלוריות אלא בריכוז האכילה לשעות מצומצמות ביום. הפחתה בכמות הקלוריות על ידי פחות הכנסה של מזון או יותר הוצאה של אנרגיה (עיסוק מוגזם בספורט) יהיא בעלת פוטנציאל הרסני לגוף. אמנוריאה היא מצב בו הגוף חווה סטרס מוגזם – אובדן המחזור החודשי הקורה לסובלות מאנורקסיה או לספורטאיות שאינן מחזירות לעצמן את הקלוריות האבודות. יש להיזהר מכך שכן אובדן המחזור החודשי יכול לאותת שהגוף במצוקה. לכך יש השפעה מרחיקת לכת על בריאות העצמות למשל – בספורטאיות המחזור החודשי הוא סימן לבריאות ומראה שיש די אסטרוגן במערכת על מנת להגן מפני פציעות. המוח משתק את פעילות המחזור החודשי ולכך יש השפעות על רקמות רבות בגוף, המושפעות מהורמוני המין.
שחלות פוליציסטיות
שחלות בעלות מראה פוליציסטי גורמות לכ10% מנשים בגיל הפוריות לחוות סימפטומים שונים מהשמנה ועד לאקנה, וכיום יש התייחסות לשחלות פוליציסטיות כחלק מבעיה מטבולית כוללת. לכן המחשבה היא לבחון את הצום בהקשר של שחלות פוליציסטיות, ומחקרים ראשוניים בנושא מעודדים בעקבות ההשפעה החיובית שלו על הורדת האינסולין והורמונים נוספים וכך הסיוע במיתון הסימנים הפוליציסטים של אי סדירויות במחזור, השמנה, שיעור יתר, שינויי מצב רוח ועוד. רוב המחקר כרגע מתייחס לפוליציסטיות החוות גם עודף משקל – ואכן מחקר קטן ב2023 מצא שחלון אכילה של 8 שעות ביום בלבד איזן את משקל הגוף של פוליציסטיות עם עודף משקל וכן את רמות ההורמונים בדם. כיוון שיש השפעות חיוביות של תרופות לאיזון הסוכר (כמו מטפורמין) על פוליציסטיות רזות, יש מקום למחשבה שלא מדובר רק בהשפעה של ההפחתה במשקל והצום חיובי לכלל הסובלות משחלות פוליציסטיות.
צום ושרירנים ברחם
שוחרות הצום אולי נתקלו בהמלצות מגורמים לא מדעיים על צום לטיפול בשרירנים ברחם. כרגע (הפתעה…) קשה למצוא מחקר מדעי על כך, אבל כן ניתן לראות שיש קשר חיובי בין שומנים בדם והתסמונת המטבולית לבין הימצאות שרירנים ברחם, כך שיתכן וצום המשפיע על שומני הדם יכול לתרום גם להפחתת עומס השרירנים, היכולים לגרום לדימומים כבדים וכאבים.
צום בהריון והנקה
ישנן נשים הרגילות לצומות כל כך עד כדי שהן מנסות לצום גם תוך כדי הריון. כנראה שהמידע לגבי כך עדיין מבלבל, שכן במטא אנליזה (מחקר שבוחן הרבה מחקרים) שיצאה לאחרונה ניכר שאין שינוי בגודל הרך הנולד, אך ניכרת שילייה קטנה יותר בקרב הריוניות שצמו ברמאדן. יש דיווחים על השפעות מאוחרות יותר על היילוד, עד כדי השפעות בגיל העמידה, וכן על לידות מוקדמות בקרב צמות הרמאדאן, ולכן יש לשקול להימנע מצומות במהלך ההריון. לעומת זאת, בשלב ניסיונות הכניסה להריון, נראה כי אין בעיה עם צומות שכן במחקר של צמות רמאדאן שנכנסו להריון בזמן הרמאדאן, לא היה שינוי בפרמטרים של אורך הריון ושל משקל התינוק הנולד.
מחקר תורכי מצא כי יש ירידה בכמות הוויטמינים והמינרלים בחלב של נשים מניקות בתקופת הרמדאן, וכן מחקר נוסף מצא שיש ירידה בסוכר הלקטוז בחלב של צמות 24 שעות, כך שגם בעת ההנקה יש לשקול האם אכן כדאי לצום, למרות הפיתוי לרדת את משקל ההריון.
סינת’יה ת’ורלו על יתרונות הצום בנשים.
לסיכום
אז לצום או לא לצום? לכמה זמן? מתי לפתוח את “חלון האכילה”?
אז אין עדיין תשובה מדעית לנושא, מלבד אולי שכדאי לאכול יותר בבוקר מאשר בערב. אולי שווה לשקול אורח חיים של צום אם אכן תוכלי לעמוד בכך, ולא תגרמי לעצמך אכזבות ותסכולים על ידי אי עמידה במשטר זה. נזכיר שבתזונה, המפתח הוא איזון – עודף קלוריות מעודד השמנה, הזדקנות תאית ומצבי דלקת, ולעומת זאת בגירעון קלורי יש סיכון של אובדן המחזור ועימו הרבה הגנות גופניות שמעניקים הורמוני המין למערכות שונות. זכרי שכל אחת במצב רפואי שונה ומגיבה שונה, ולכן עדיף להתייעץ עם גורמים מוסמכים כגון דיאטנית קלינית או רופאת המשפחה שלך להתאמה אישית.
7 Responses
[…] בפוסט הבא נחקור לעומק את הצום והמערכת הנשית – ההשתנות במהלך החודש של הרעב וההשפעה על בלוטת התריס, הבעייתית לרוב אצל נשים, נדון בצום בהקשר של פוריות, הריון והנקה. […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]
[…] צומות נשיים – הצום וגוף האשה […]