מחזור לא סדיר
by Hila · Published · Updated
שינויים באורך המחזור החודשי
הדימום החודשי (“מחזור” או וסת) נחשב למטרד לא קטן, אולם הוא סימן חשוב לבריאות בגיל הפוריות. לאחר שלמדנו על המחזור החודשי ושלביו השונים שאידאלית מגיע תוך 28 יום, נבדוק מה גורם לו להיות קצר או ארוך יותר. ישנן מספר בעיות במחזור החודשי, כמו מחזורים ארוכים מאוד (אוליגומנוריאה) או חוסר בביוצים (אמנוריאה), וכן גם מחזורים קצרים מדי, כשבעיות מסוג זה נובעות לעתים משלב לוטאלי קצר מדי (LPD).
נזכיר שהסיבה הכי שכיחה לאיחור בדימום היא… הריון.
אמנוריאה - חוסר וסת (אל-וסת)
אמנוריאה משנית
סיבות אנטומיות
תסמונת אשרמן – בעיית החסימה האנטומית השכיחה. אשרמן היא תסמונת נרכשת המתרחשת לאחר התערבות רפואית כלשהי כגון גרידה בעקבות הפלה, הישארות שאריות שילייה ברחם לאחר לידה, ניתוח קיסרי וכו’. מופיעות הידבקויות ברחם המפריעות להתעבות רירית הרחם – האזור ברחם המתחדש בכל חודש. ניתן להסירן בהיסטרוסקופיה ניתוחית.
סיבות שחלתיות
- תסמונת זו מכילה קשת נרחבת של מצבים של חוסר ביוצים או ביוצים מעטים. היא מאופיינת בשחלה במראה של “שרשרת פנינים” – זקיקים קטנטנים מרובים שלא מתפתחים (למרות שמראה זה אינו חובה להגדרת אישה כפוליציסטית, ראי בפוסט). היא שכיחה מאוד בנשים בגיל הפוריות ומלבד ההשפעה השחלתית גוררת שינויים הורמונליים רבים לעתים – שיעור יתר, אקנה, השמנה ועוד. היא שכיחה בנשים בעלות עודף משקל ועם נטיה לסכרת. יש לתסמונת מופעים מגוונים והסיבות לא ברורות לחלוטין אך מדובר כנראה בעודף ייצור של הורמון הLH, המיוצר במוח. זה גורר שרשרת של אירועים הגורמים לעודף בייצור הורמונים “גבריים” (אנדרוגנים) כמו טסטוסטרון וכן לפחות ייצור של FSH, עוד הורמון מוחי הגורם לביציות להבשיל פעם בחודש וכך לביוץ. כך שבמצב הפוליציסטי אין מה שיגרה זקיק להתפתח. מעניין שהקשר בין שחלות פוליציסטיות ואורח חיים נראה משמעותי. רצוי להפחית בקלוריות ובסוכר בפרט אצל נשים בעלות עודף משקל עם בעיית פוריות, ובהפחתת משקל הביוצים מסתדרים והיכולת להיכנס להריון עולה פלאים. עם הסדירות בביוצים גם תופעות הלוואי של התסמונת המתבטאות בשיעור יתר ואקנה מתמתנות, וכן יורד החשש משגשוג יתר של רקמת רירית הרחם.
שחלות שאינן מבייצות כלל, או שמאבדות את יכולת הביוץ שלהן לפני גיל 40. ילווה גם ברמות אסטרוגן נמוכות ורמות FSH גבוהות. כן ידוע כי ל5-10% מהמאובחנות יש סיכויים להרות ספונטנית בסופו של דבר. האופציה המוצעת לנשים אלו היא פעמים רבות תרומת ביצית, אולם ניתן לבחון קודם כיוונים אחרים, לעתים על ידי שינוי אורחות חיים. הרחבנו על כך פה.
הסיבות מגוונות ולא תמיד ברורות:
- עקב חשיפה לכימותרפיה או קרינה לאגן
- ניתוחים באזור השחלות
- מחלות אוטואימוניות יכולות באופן עקיף להשפיע על יכולת השחלה לייצר ביציות איכותיות.
- נשאות של תסמונת הX השביר
סיבות הורמונליות
- היפרפרולקטינמיה – פרולקטין, ההורמון שחשוב לחזה לייצר חלב, מאפשר לאישה לנוח בזמן שהיא מניקה ולא להיכנס שוב להריון. הוא מיוצר בעיקר באזור במוח בשם ההיפופיזה הקדמית וכל עוד הוא ברמות גבוהות, הוא משפיע על איזור מוחי נוסף בשם היפותלמוס, אזור המאסטר של המערכת ההורמונלית, וכך פרולקטין מונע ביוצים. לעתים הוא מצוי ברמות גבוהות שלא עקב הנקה. זה יכול לגרום לסימפטומים של ירידה בחשק המיני ובנוזלי הנרתיק, וכמובן להוות בעיה אם רוצות להיכנס להריון.
סיבות להיפרפרולקטינמיה:
- הורמון הדופמין מעכב את ייצור הפרולקטין – לכן לעתים היפרפרולקטינמיה נגרמת עקב תרופות אנטי-פסיכוטיות שעובדות על עיכוב הורמון הדופמין.
- יש לשים לב ולבדוק לעומק, שכן בחלק מהמקרים של פרולקטינמיה מדובר במצבים בהם יש גידול (לרוב לא מסוכן) בהיפופיזה. אדנומה מסוג פרולקטינומה לרוב אינה מסוכנת אך עקב המיקום המוחי, יכולה לגרום להפרעות ראייה.
- היפרפרולקטינמיה לעתים מקושרת להיפותאירואידיזם, תת-פעילות של בלוטת התריס (בהמשך), ויש לבדוק את שני הכיוונים בחשד לאחד מהם.
סטרס - האשם התמידי
- המחזור החודשי מושפע ממצבם של שלושה איברים: הרחם, השחלות והמוח. שלילת בעיה ברחם או בשחלות מותירה אותנו עם איבר מתוחכם להפליא.
- למעשה כל מצב של סטרס יכול לגרום למוח שלנו להחליט שאין זה הזמן לבייץ (זכרי את המטרה של הביוץ – להיכנס להריון). זו הסיבה שכל מחלה ויראלית יכולה לפגוע במחזור החודשי, ובטח מצבי קיצון כגון מלחמה או מחלה קשה.
- אנורקסיה או עודף פעילות גופנית – עודף פעילות גופנית ידוע כמהווה סיכון לחוסר ביוצים, ובמחקר שנערך לא מזמן נמצא של20% ממטופלות המנסות להיכנס להריון יש או היתה בעבר הפרעת אכילה. כאשר הגוף נמצא במצב של הגבלה בכמות האנרגיה, בין אם מחוסר הכנסה של קלוריות ובין אם מעודף הוצאה שלהן, הניתוב האנרגתי יהיה לשמירה של הקיים. המוח ינסה להימנע מלבייץ או להיכנס להריון במצב כזה – hypogonadotropic hypogonadism – נראה רמת הורמונים מוחיים מפקחים (LH ו-FSH) נמוכה יחסית וכן גם רמות אסטרוגן נמוכות, כי המוח לא מגרה את השחלה לשחררו. במחקר מעניין שנעשה בשנות ה80 נראה כי בנות רזות (אך לא במידה פתולוגית) עם בעיית פוריות שהגיעו במחקר למשקל גבוה יותר, הצליחו להחזיר לעצמן את הביוצים ואף רובן הצליחו להרות ספונטנית. תוכלי לקרוא על הורמונים שונים של רעב/שובע ושמירה על משקל תקין פה.
- הסכנה המרכזית היא לאוסטאופורוזיס עקב חוסר באסטרוגן. יש חשיבות עצומה לבניית העצם שנעשית בגיל הפוריות, ויש לה השלכות על בריאות העצמות (אבל לא רק) בטווח הקצר אך גם הארוך.
אוטואימוניות - כשהגוף מחליט לתקוף את עצמו
- בלוטת התריס (התירואיד) שווה התייחסות בפוסט משלה, אבל נזכיר שהיא קריטית לתהליך חילוף החומרים בגוף, לשמירה על טמפרטורה תקינה ועוד. כפי שראינו בפוסט על שחלות פוליציסטיות, נשים נוטות לסבול מעודף או תת פעילות של בלוטת התריס, שתיהן בעיות אוטואימוניות, היכולות להוביל לבעיות במחזור החודשי. אסטרוגן מתפנה בגוף על ידי סיגנלים מהתירואיד (בפעילות משותפת עם הכבד) וכל פגיעה בו – היפו/היפרתירואידיזם יכולה לשנות את הפינוי של אסטרוגן על ידי הכבד, שתגרום לשינוי בתגובה המוחית אליו – אם אסטרוגן לא יתפנה וריכוזו ימשיך להיות גבוה בדם, לא ישוחרר הורמון הFSH מהמוח וכך לא יגוייסו זקיקי השחלה לביוץ. כאמור לעיל, יש לבדוק את רמות הפרולקטין גם בחשד לתת פעילות בבלוטת התריס, וכן תפקודי כבד.
צליאק
- לחלקנו עברה מדי פעם המחשבה על להיפרד מהפוקצ’ות ואולי אף להפחית גלוטן, אולם בצליאק הגוף ממש לא מאפשר לעכל כראוי גלוטן בעקבות בעיה אוטואימונית – כאשר מערכת החיסון שלנו, שאמורה לתקוף פולשים (וירוסים, חידקים וכו’), תוקפת את הגוף עצמו, במקרה זה את תאי המעי. בארה”ב השכיחות לצליאק היא כמעט 1% מהאוכלוסיה. נמצא שבפציינטיות בעלות בעיות פוריות, בעיות מחזור, או הפלות חוזרות יש שכיחות גבוהה יותר לצליאק. המנגנון לא לחלוטין מובן, וחוסר באבץ, סלניום וויטמינים חשודים כמעורבים בנושא.
בירור אמנוריאה משנית
לאחר ששללנו הריון נבחן מדוע אין לנו את דימום הווסת:
נבדוק תפקודי תריס ופרולקטין – כאמור, אלו סיבות שכיחות יחסית שקל לבדקן. למתקדמות, נמשיך למבחני הורמונים:
מבחן פרוגסטרון – פרוגסטרון הוא הורמון המופיע רק לאחר הביוץ – הוא מכין את הרחם להריון ואם זה אינו קורה, רמת הפרוגסטרון נופלת ונפילה זו גורמת לרירית הרחם לנשור – וסת. כלומר, אם ניתן חיצונית פרוגסטרון למספר ימים, נוכל לבדוק האם יש דימום לאחר הפסקתו ולדעת האם השלב של טרום הביוץ בו עולה הורמון אחר, האסטרוגן, אכן מתרחש. אם פה קיבלנו עתה דימום, לרוב מדובר בשחלות פוליציסטיות.
מבחן האסטרוגן – ניתן אסטרוגן למספר ימים ואז שילוב של אסטרוגן+פרוגסטרון למספר ימים, בדומה לאיך שקורה במהלך המחזור החודשי התקין.
- אם הצלחנו לקבל דימום בתום המתן המשולב – חשד לחוסר אסטרוגן. נבדוק את ההורמונים המוחיים שמפקחים על השחלה לייצר הורמונים ובראשם אסטרוגן – FSH ו-LH. רמה נמוכה של הורמונים מוחיים אלו יגרמו לנו לחשוב שהבעיה היא למעלה בפיקוח המוחי על התהליך – hypogonadotropic hypogonadism.
- חוסר דימום לאחר פרוטוקול משולב – חשד לחסימה מכנית אנטומית – תסמונת אשרמן (ראי מעלה).
אמנוריאה ראשונית
- העדר וסת וסימני התבגרות משניים (כמו הנצת שדיים) עד גיל 13 או
- העדר וסת עד גיל 15 (ללא קשר לסימנים משניים).
נגרם בדרך כלל עקב סיבות של גדילה לא תקינה של מערכת הרבייה:
בעיית outflow מולדת – מצבים יותר נדירים:
- חוסר ברחם, צוואר רחם או הוואגינה (Müllerian agenesis, הרחבנו על כך יותר בפוסט על הרחם) – בד”כ במצבים אלו השחלות פועלות לכן יש אפשרות של הריון עם פונדקאית או השתלת רחם (תהליך ניסיוני שעדיין עושה את צעדיו הראשונים בעולם).
- יתכנו גם בעיות של ואגינה סגורה כך שאינה מעבירה את הדם החוצה, בד”כ עקב היימן – (“קרום בתולים”) שאינו מחורר – Imperforated hymen. מצב זה גורר כאבים רבים פעם בחודש, בימים שאמור להיות דימום החוצה (הווסת). נטפל כירורגית על מנת ליצור לנערה מעבר תקין של הדם החוצה.
- AIS – Androgen Insensitivity Syndrome – חוסר רגישות לטסטוסטרון. פה הגנטיקה היא של תינוק זכר ויש אשכים ולא שחלות, אולם מסיבה כלשהי אין תגובה לטסטוסטרון שמייצרים האשכים ואיברי המין החיצוניים יתפתחו להיות נקביים (התגובה לטסטוסטרון היא זאת שתייצר פין, אחרת תהיה תצורה נשית). כמובן שאין פה איברי מין פנימיים נשיים כגון רחם ושחלות ולכן אין גם ביוצים או דימום חודשי. מעניין שכן יש סימני מין משניים נשיים – אין שיעור גברי כי אין רצפטור לטסטוסטרון ויש שדיים כי הטסטוסטרון (שקיים, כי יש אשכים) הופך לאסטרוגן, ההורמון הנשי, ויוצר רקמת שד.
- חוסר התפתחות של השחלה, חוסר תגובתיות של השחלות להורמונים מהאזור המוחי המפקח – ההיפופיזה או חוסר יכולת של השחלות לייצר או להחזיק כראוי את הזקיק.
- בתסמונת טרנר יש בעיה שחלתית, בין השאר. בעובר התקין יש 46 כרומוזומים ופה חסר כרומוזום מין אחד, ישנו רק כרומוזום X יחיד ומספר הכרומוזומים הכללי הוא 45. יוצאות לנו בנות עם הסתמנות קלינית רחבה – לעתים קשה לזהות אך מדובר בבנות נמוכות קומה ומראה מעט רחב בפלג הגוף העליון. יש נטייה למומים לבביים מולדים ועוד ולעניינו הן עם שחלות לא מתפקדות ולכן אין דימום חודשי. הפתרון לפוריות פה הוא פונדקאות.
- בעיה במוח באזורים המפקחים על המחזור החודשי – ההיפותלמוס או ההיפופיזה, כך שרמות ההורמונים של המחזור החודשי יהיו נמוכות – גם הורמוני השחלה (אסטרוגן ופרוגסטרון) וגם הורמונים מהמוח (FSH ו-LH) – ידוע כHypogonadotropic hypogonadism. למשל, תסמונת קלמן – תסמונת גנטית נדירה (שאם כבר, שכיחה יותר בגברים) של חוסר יכולת להשלים את תהליכי גיל ההתבגרות עקב היפותלמוס, האזור המוחי שהוא המאסטר ההורמונלי שלנו, שלא התפתח כראוי. כל הציר ההורמונלי של הורמוני המין אינו מפותח – אין מי שיעורר הכל. תסמונת זו מלווה בתתרנות (חוסר חוש ריח) כי אזור הריח במוח נוצר מאותו מקור של ההיפותלמוס.
בעיות בשלב הלוטאלי – Luteal phase defect (LPD)
הגופיף הצהוב, שמתפתח מהזקיק לאחר שהיה ביוץ, לא מצליח לייצר מספיק פרוגסטרון כדי לתמוך בעובר, מצב שכיח אצל נשים עם בעיות פוריות. יתכן קשר בין LPD ליותר מדי אינסולין, כפי שנראה בשחלות פוליציסטיות ואכן לנשים עם שחלות פוליציסטיות נטיה לפחות פרוגסטרון. הוספה חיצונית של פרוגסטרון יכולה לתמוך יחסית בקלות במצב זה, כך ששווה לעקוב אחרי הערכים שלו לאחר הביוץ/החזרת העוברים.
השריית ביוץ תרופתית
על מנת להשרות ביוץ אצל המנסות להרות ניתן להשתמש לרוב בהתחלה במשרי ביוץ – איקקלומין או לטרוזול, עליהם דיברנו בפוסט משלהם. בהמשך ניתן לעבור גם להזרקת ההורמון שבד”כ נשלח מהמוח לשחלה – FSH (עדיף בתוספת LH, אבל לא חובה), שגורם לשחלה להתחיל את תהליך הביוץ ובהמשך גם להפריית מבחנה – IVF. על שלבי המחזור החודשי וההורמונים השונים בהם תוכלי לקרוא פה.
לסיכום
אז מה היה לנו?
גם אם אינך מנסה להרות, יש לבחון מדוע אין לך דימום חודשי, ולהתייעץ עם גורמים רפואיים בנושא. על דם הווסת המרתק עצמו תוכלי להרחיב פה. יש להבין כי בגיל הפוריות הווסת מהווה סימן לבריאות כללית וחוסר בה עלול להעיד על שלל בעיות גדולות יותר או פחות. את החלק הגדול של אי סדירויות המחזור ניתן לפתור ולשנות ובכך לשמור על איכות חיים ובריאות טובה יותר.
9 Responses
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]
[…] מחזור לא סדיר […]