הרחם
אנטומיה של הרחם
במנח השכיח הרחם יוצר זווית ישרה עם הנרתיק (ואגינה) – רחם “קדמי”. הרחם שוכב על שלפוחית השתן עם החצוצרות שפונות לאחור ותופסות את השחלות. אולם המיקום הזה אינו הכרחי להתפתחות הריון ויתכן רחם בנטייה לאחור (רחם “אחורי”). ניתן לעשות בדיקה ידנית של הרחם רק כאשר הוא במנח קדמי, אולם בזכות מכשירי האולטרסאונד ניתן לעשות בדיקה בכל מקרה, גם כשהמנח אחורי.
באזור ההתחברות של החצוצרה לרחם אפשר לחלק את הרחם ל-2 חלקים גדולים: פונדוס וגוף. ההתחברות של החצוצרה מסמנת את הגבול בין 2 החלקים.
- הפונדוס הוא החלק של הרחם שנמצא מעל הכניסה של החצוצרה.
- הגוף הוא החלק של הרחם שנמצא מתחת לכניסת החצוצרה.
צוואר הרחם - הcervix
גוף הרחם הופך להיות צר ומייצר תעלה צוואר הרחם, cervix. צוואר הרחם אמור להישאר סגור תמיד ולשמור על הרחם שלנו מכניסת מזהמים, מלבד ממש בשלבים המתקדמים של הלידה.
לצוואר הרחם יש 2 חלקים:
- Uterus part\ supravaginal part- החלק שנמצא ברחם.
- Vaginal part- צוואר הרחם חודר את הקיר הקדמי של הואגינה, או הנרתיק, בולט לתוך הנרתיק.
צוואר הרחם הוא אתר מועד לפורענות מבחינת וירוס הפפילומה האנושי (HPV), וכמעט כל אישה שקיימה יחסי מין נחשפה לווירוס זה. רוב זני הווירוס אינם מסוכנים, אולם חלקם יכולים לגרום במקרה הקל ליבלות על צוואר הרחם (קונדילומות, גם בגברים) וחלקם אף עלולים להדרדר ללא טיפול לסרטן צוואר הרחם. כיום נשים מגיל 25 אמורות לעבור בדיקת פאפ/PCR (לפי הקופה שאליה את שייכת) ובכך לבדוק נוכחות של זנים מסוכנים. נזכיר שעוד איברים עלולים להיחשף לווירוס כתלות במגע המיני (הלוע, האנוס…) והדרך החשובה כיום למניעת סרטן זה היא להתחסן. החיסון הוא נגד הזנים הנפוצים והמסוכנים יותר ומומלץ לשני המינים, ולנשים עד גיל 45.
שכבות הרחם
- סרוזה/פרימטריום – השכבה החיצונית.
- מיומטריום – שכבת השרירים החלקים של הרחם שעוזרת בהתכווצות הרחם.
- אנדומטריום – רירית הרחם. בעצמה מורכבת משתי שכבות:
- שכבה בזאלית, בסיסית, שאינה נושרת במהלך הווסת,
- שכבה פונקציונלית, שמתעבה לה לאיטה עד לביוץ ונושרת בזמן הווסת. תוכלי לקרוא על דם הווסת בפוסט המוקדש לכך.
- ברירית הרחם יש איזור של תאים הנקראים סטרומה שמתעבים ומגדלים בלוטות במהלך החודש כהכנה לקליטת עובר והיא מכילה בסופה תאי אפיתל (בדומה לתאים שיש לנו בעור) הפונים מצד אחד לאזור הסטרומה ומצד שני לחלל הרחם, הלומן. תאי האפיתל יצטרכו לפנות את עצמם במקרה של השרשה ברחם כדי שהעובר יחדור מתוכם לעומק הרירית וייצור שילייה.
הרחם לאורך המחזור החודשי
הרחם משתנה רבות לאורך החודש
השחלות - שולטות ברחם על ידי הורמונים
הרחם מושפע לאורך כל המחזור החודשי מהשחלות. השחלות הן בלוטות הורמונליות היושבות משני צידי הרחם ומחוברות אליו דרך החצוצרות. כל חודש מתחילה להבשיל ביצית אחת (במקרה התקין, במקרה של שחלות פוליציסטיות או במצב של טיפולים הורמונליים יכולות להבשיל מספר ביציות) בשחלה.
השחלה והרחם עד לביוץ
התאים סביב הביצית בשחלה מתחילים לייצר את הורמון האסטרוגן יותר ויותר, והאסטרוגן משתחרר לדם ומשפיע על רירית הרחם להתעבות. ברגע שיש מספיק אסטרוגן מתרחש הביוץ המרגש בו ביצית קטנה יוצאת לדרכה והרחם מתחיל להתכווץ קצת על מנת לאפשר הפריה במקרה שאיזה זרעון מובחר הגיע לסביבה. ההתכווצויות אמורות להזיז את הזרע, למקרה שהוא באזור, לכיוון החצוצרה שם משוטטת הביצית.
הרחם לאחר הביוץ
לאחר הביוץ השחלה משחררת הורמון מיוחד נוסף – הפרוגסטרון, שגורם לרחם להפוך לשקט ונעים, על מנת שבמקרה ותתרחש הפרייה והעובר יטייל לרחם, יהיה לו נעים להשתרש ולמצוא לו בית חמים לתשעה חודשים. הפרוגסטרון משנה את פני הרירית בתהליך הנקרא דסידואליזציה, המכין אותה לקליטת העובר לאחר הביוץ (תוכלי לקרוא עליו פה יותר). ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון אמורים בראש ובראשונה לדאוג להכנת הרחם לעובר, אך הם מגיעים דרך הדם לכל איבר בגוף ומשפיעים על איברים רבים ובהם העצמות (בעיקר האסטרוגן) ואף על המוח.
רירית הרחם ותחילת התקופה העוברית
הרחם הוא איבר מופלא בעל יכולת גדילה והתרחבות עד להכלת יצור שלם בתוכו בפרק זמן קצר של חודשים ספורים ואז חזרה לגודלו הטבעי. גם רירית הרחם היא מנפלאות הטבע – הרקמה היחידה בגוף שעוברת הרס תדיר, אבל לא מעלה צלקת, אלא להיפך, נבנית כל פעם מחדש מיד עם נשירתה – דם הווסת.
פתולוגיות של רירית הרחם
על בעיות נפוצות ברחם
רחם דו-קרני/עם מחיצה
במהלך ההתפתחות העוברית, מתפתחים שני כיסים נפרדים של רחם, צוואר הרחם ונרתיק, שמתמזגים ליצירת רחם, צוואר רחם ונרתיק יחידים. לעתים יש בעיה בהתמזגות ואז יכולים להיווצר – שני רחמים (עם שני נרתיקים או נרתיק יחיד), רחם מפוצל פנימית עם מחיצה, רחם דו קרני (תמונה בסוף הפוסט) או חצי רחם, רק בצד אחד.
סיבוכי רחם דו קרני/מחיצתי
רחם מסוג זה עלול ליצור בעיות בעת ניסיונות הכניסה להריון – העובר מתקשה להשתרש או מתקשה לגדול ברחם השונה. למשל, רחם בצד אחד בלבד לעתים גם מקבל אספקת דם מצד אחד בלבד (עורק רחם יחיד), ולכן עוברים.ות יכולים להיות בסכנת חוסר גדילה מספקת. במקרה של מחיצה באמצע הרחם, ניתן לפתוח את הרחם עם המחיצה בצורה ניתוחית ולאפשר כך הריונות תקינים. לא בכל המקרים ניתן לטפל, אבל נציין גם שלא כל המקרים בכלל מצריכים טיפול ולעתים הממצא מתגלה במקרה באישה שעברה הריונות ולידות תקינים.
אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא תסמונת של גדילת רירית רחם לא במקום הנכון – היא גדלה מחוץ למקומה הטבעי. ישנם מקרים שונים ומגוונים של אנדומטריוזיס, כי הרירית יכולה לגדול במקומות שונים, בד”כ בשכבת הפריטונאום (שכבה המצפה ומגנה לנו על איברי הבטן) האגני, בשחלות או באזור בין הרקטום לנרתיק, אך יש גם מקרים של תאי רירית הרחם במקומות אחרים, כגון הריאות ועוד. במקרה של אדנומיוזיס (Adenomyosis) הרירית גדלה לתוך המיוטריום, שריר הרחם המקיף את רירית הרחם במצב התקין. ישנו אף אחוז קטן אך אינו מבוטל של גברים עם אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס - תסמונת מלאת כאב
הרירית הסוררת גורמת לכאבים רבים וקשים – בעת הווסת בעיקר, אך לעתים גם בעת ביוץ ואף בקיום יחסים. הכאבים יכולים להיות משתקים לימים רבים בחודש.
אנדומטריוזיס זוכה כיום סופסוף להתייחסות נאותה, אולם עולם הרפואה מודה שהיא מחלה שהתעלמו ממנה שנים רבות. כיום ההערכה כי מדובר בכ10% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפיריון! בשנים האחרונות עולה המודעות, אולם עד לא מזמן נשים רבות הסתובבו כאובות וסובלות וההתיחסות הרפואית שקיבלו היתה מבטלת ומקטינה.
טיפול באנדו
הטיפול באנדומטריוזיס כיום הוא מתן גלולות על מנת לדקק את הרירית וכך למנוע את הכאבים, או במקרים חמורים יותר, פעולה ניתוחית להוצאת הרקמה. ברור שכשרוצות להיכנס להריון זה כבר יותר מסובך. אנדומטריוזיס מקושרת לאיכות עוברים ירודה, למרות שלא לחלוטין ברור עדיין המנגנון בו הרירית הבעייתית משפיעה על התהליך של הבשלת הביצית בזקיק. ברור לנו שמדובר במצב של דלקתיות כרונית באזור, ודלקת היא מצב שאינו מועדף לפוריות. כיום הרפואה והמדע עמלים על להתמודד עם אתגר זה, ואולי כרגע שווה לנסות לפנות לרפואה האלטרנטיבית – ניכר שתזונה מסויימת משפיעה לטובה, וכן טיפולים שאמנם לא קיבלו עדיין תמיכה מדעית, אבל אכן מראים תוצאות בשטח.
שרירנים uterine fibroids
ברחם יתכנו גם מיומות, או שרירנים, גידולים שפירים הגדלים במקומות שונים ברחם היכולים לגרום לדימום ממושך. שרירנים שכיחים מאוד ולעתים יכולים לגרום לסימפטומים של כאבי מחזור מוגברים וממושכים, אך לרוב ללא כאבים. אובדן הדם המוגבר יכול לגרום לסימפטומים של אנמיה – עייפות וחוסר אנרגיה. כיום יש דרכים תרופתיות לטפל בהם, למרות שעדיין אחד הטיפולים החשובים הוא כריתת השרירן ואף כריתת רחם, למי שסיימה את תוכנית הילודה שלה. תוכלי לקרוא על שרירנים עוד בפוסט המוקדש להם.
רירית רחם דקה
מקרים בהם הרירית לא מתעבה ונותרת פיברוטית (סיבית, ללא כלי דם שיזינו ויעבו אותה) הם לרוב עקב התערבות רפואית לא זהירה ונקראים תסמונת אשרמן – תסמונת של בעיה קיצונית בצורה ובתפקוד של הרירית עקב גרידה (ניתוח להוצאת עובר בעקבות הפלה) אגרסיבית מדי, ניתוח קיסרי לא זהיר, או תהליך הוצאת שילייה תוקפני מדי (רוויזיו, במקרים בהם נותרו שאריות שיליה ברחם לאחר הלידה) שפגעו ברירית בשכבה הבזאלית. השכבה הבזאלית מכילה תאים מיוחדים הנקראים תאי גזע, תאים בעלי יכולת התחלקות שכנראה תורמים לבניה מחדש של הרירית בכל חודש.
מקרים פחות קיצוניים הם של הידבקויות ברחם, שבהם יש הידבקויות רקמה שכנראה מונעות מהרקמה להתחדש כראוי. זה גם יכול להיווצר עקב גרידות, אך גם עקב היסטרוסקופיות לא זהירות או במקרים נדירים, עקב הפרדה ניתוחית של רחם דו-קרני. ידועים גם מקרים של רירית א-טרופית, כלומר שפשוט לא גדלה, וזה יתכן עקב בעיה בתאי הגזע שלא מצליחים ליצור רירית חדשה. יש לציין שרירית שאינה מתעבה באופן טבעי, ולא כי עברה התערבויות רפואיות, היא בעלת סיכויים גבוהים יותר להריון.
יש לנו ICSI לזרע וטיפולים שונים בביציות כדי שיצאו מהמעטפת שלהן ויהיה להן קל, ואפשר אפילו לבדוק את האיכות הגנטית של העובר, אבל לגבי רירית הרחם… הטיפולים מעטים וניסיוניים לרוב. האמת היא שיש למדע מעט מאוד להציע לבעיות ברירית הרחם. ננסה לסכם זאת בפוסט המוקדש לעיבוי הרירית.
שגשוג של רירית הרחם proliferative endometrium
רירית הרחם מתעבה במהלך החודש ואמורה לנשור לנו באופן רגיל בסוף כל מחזור חודשי. אולם, לא תמיד הגוף שלנו מצליח ליצור מחזור חודשי תקין – למשל בתסמונת השחלות הפוליציסטיות אין מחזור סדיר ולכן אין דימום בסוף כל חודש. במצב של שחלות פוליציסטיות יש כן עידוד הורמונלי עדין לעיבוי הרירית ולכן לעתים היא מתחילה להתעבות יתר על המידה מבלי שיהיה גירוי הורמונלי המסיים את החודש כך שהיא תנשור (דימום הווסת). הרירית יכולה לשגשג ביתר, מצב שבמקרים מסויימים יכול להיות טרום-סרטני. לכן, כדאי להיבדק אצל גניקולוגית ויתכן שיומלץ על התקן משחרר פרוגסטרון, או כדורים על מנת לגרום לדימום הווסת. במידת הצורך יתכן שצריך גם לקיחת ביופסיה מהרחם (פיפל). נציין להרגעה כי סרטן רירית הרחם הוא נדיר מאוד בגיל הפוריות. לאחר המנופאוזה יש לשים לב לדימומים חריגים ולבדוק את הנושא אצל הגניקולוגית.
יש לציין שאם את כן מקבלת מחזור באופן סדיר, לרוב רירית עבה אינה מסוכנת ואף אינה בעייתית מבחינת הפוריות.
ימין – רחם דו-קרני. הרחם בהתפתחות העוברית שלנו (כשאנחנו היינו אצל אמא בבטן) התפתח משני כיוונים שאמורים להתחבר יחד לאחד. לעתים קורה שההתחברות הזו לא מתרחשת כלל או שמתרחשת לא בצורה מלאה. זה יכול לגרום לבעיות בשתרשות וגדילת העובר.
אמצע – רחם עם תסמונת אשרמן – הרחם מלא הידבקויות ואין שגשוג של הרירית.
שמאל – רחם עם מחיצה – שני צידי הרחם התחברו אך לא באופן מוחלט בתקופת העוברות. יכול לגרום לבעיות בהשתרשות וגדילת העובר.
לסיכום
אז מה היה לנו?
הרחם הוא איבר מרתק שעובר תהליכים מדהימים לאורך החיים, ועל כן מועד לפורענות ואף לגרימת סבל פיזי ונפשי רב. העלאת הצורך במחקר בתחום קריטית לנו ומציאת פתרונות בהקדם.
תודה 💓💓