המחזור החודשי
המחזור החודשי גורם לנו מיחושים שונים, כאבים וכמובן דימומים בימים שונים בחודש, אבל כמו כל שאר המחזורים בטבע, הוא מראה על בריאות והוא חיוני לנו בגילאי הפוריות. הווסת נקראת “מחזור” בפי העם, למרות שמבחינה מדעית מחזור הוא כל החודש והווסת זה זמן הדימום – היום הראשון לדימום מתחיל את המחזור החודשי החדש. כאשר אין את דימום הווסת במשך חודשים רבים לאישה בגיל הפריון יש הפרעה של חוסר במחזור חודשי (אמנוריאה) או מיעוט מחזורים חודשיים (אוליגומנוריאה).
מה קורה לאורך החודש?
רירית הרחם היא החלק ברחם המשתנה ומתחדש לאורך החודש. היא מתחלקת לחלק בזאלי שאינו נהרס וחלק פונקציונלי שהוא זה שנושר מאיתנו בזמן הווסת ונבנה מחדש לאורך המחזור.
צורת הרירית ותפקודה מושפעים מההורמונים המשוחררים מהשחלה, אסטרוגן ופרוגסטרון. האסטרוגן והפרוגסטרון עצמם משוחררים מהשחלה בהתאם להורמונים המשתחררים מהמוח – הורמון הFSH, ההורמון שמבשיל את הביצית לקראת אירוע הביוץ המיוחל והורמון הLH – ההורמון שממש גורם לאירוע הביוץ. הורמונים הם חומרים המשתחררים במקום אחד לזרם הדם וכך נודדים לכלל הגוף. הורמוני המין משפיעים כך על רוב התאים בגופנו, החל מכלי הדם והעצמות ואף על המוח. לכן, כל השינויים ההורמונליים לאורך המחזור החודשי משפיעים בין השאר על הרעב והשובע שלנו, על חום הגוף ועל מצב הרוח. בנוסף, תרגישי את השינויים השונים בתחתונים – ההורמונים המשתנים גורמים לשינויים בהפרשות לאורך המחזור החודשי.
אנדומטריוזיס - כאב חודשי
אנדומטריוזיס מתרחשת בעד כ10% מנשים בגיל הפוריות, ובה תאי רירית הרחם צומחים לא ברחם, אלא במקומות אחרים – תאי הרירית הסוררים גורמים למצב דלקתי כרוני באגן, להידבקויות ולכאבים רבים וקשים, במנגנונים שלא לחלוטין ברורים עדיין. הכאבים המשמעותיים הם לרוב בזמן הווסת, אך חלק מהנשים חוות כאבים גם בביוץ, כך שכל שבועיים הן חוות כאבים עזים. הכאבים יכולים גם להופיע בעת קיום יחסים במקרה שהנגעים הם יותר קרובים לאזור הנרתיק. במקרים קשים המצב הוא של “אגן קפוא” בו לא ניתן לגעת באזור האגן של האישה מבלי שזה ילווה בכאב רב. המחלה מגוונת מאוד, עם סוגים שונים של נגעים במקומות שונים. תת סוג של אנדומטריוזיס הוא אדנומיוזיס, בו הצמיחה של תאי הרירית היא לתוך שריר הרחם, המיומטריום, וגם פה החוויה היא של כאב רב, לצערנו. האבחון של אנדומטריוזיס מאתגר ונשים רבות חוות סבל שנים ארוכות עד לקבלת האבחנה והטיפול (שלצערנו גם הוא אתגר בפני עצמו). בנוסף, נגעי האנדומטריוזיס יכולים להשרות בעיות פוריות ולהשפיע על הרזרבה השחלתית, כך שלעתים זה מתגלה רק בניסיונות הכניסה להריון.
שלבי המחזור החודשי
השינוי הוא קבוע
מבחינת הורמונים:
בתחילת המחזור החודשי רמות ההורמונים שלנו נמוכות – האסטרוגן, ההורמון הנשי המרכזי, נמוך מ180-200 pmol/l, והפרוגסטרון, ההורמון של השלב שלאחר הביוץ, נמוך מ2-3 nmol/l. רמות הורמוני מין נמוכות יכולות לתרום לחושת חוסר אנרגיה ועייפות.
שלב פוליקולרי
הבשלת הביצית בזקיק (follicle). נקרא גם שלב פרוליפרטורי, או משגשג, כי הרחם מתעבה וגדל בו. שלב זה יכול להיות ארוך יותר או פחות, יש בו הרבה שונות בין נשים ובאותה האישה עצמה בין החודשים השונים. הוא מושפע מאוד ממצבך המשתנה – אם את חווה כרגע סטרס כלשהו (פיזי או רגשי, שניהם מתורגמים לעליה בהורמון הסטרס, הקורטיזול), תתכן הארכה של השלב הפוליקולרי, כי למעשה הגוף חש שאין זה המצב האופטימלי לעבור הלאה לשלב הביוץ, שבו אפשרי להיכנס להריון. המוח (וספציפית ההיפותלמוס וההיפופיזה) מפקח על השחלות דרך הורמוני הFSH והLH, והם מגיבים לסיגנלים שונים ומגוונים מהגוף.
במהלך השבועיים הראשונים מתחיל להבשיל הזקיק שבתוכו הביצית הקטנה בשחלה בעקבות סיגנל של הורמון הFSH מאזור שנקרא היפופיזה במוח. הFSH גורם לזקיק, העוטף את הביצית לייצר אסטרוגן בתאיו (תאים בשם תאי גרנולוזה). האסטרוגן מגיע לרחם וגורם לו להתעבות ולגדול וכן גורם לרחם להתחיל לייצר את מה שנקרא קולטנים (רצפטורים) לפרוגסטרון. ההורמונים מסתובבים בדם, אבל לא כל תא יודע להגיב אליהם, רק תאים עם רצפטורים לאותו הורמון יוכלו להבין מה פירוש האיתות ההורמונלי הספציפי. אמנם אין לנו עדיין פרוגסטרון, אבל בהמשך הוא יפציע והרחם יצטרך לדעת להגיב אליו. בנוסף, האסטרוגן ליותר ויותר הפרשות וגינליות, שיתגברו לקראת הביוץ.
הביוץ - הארוע המרכזי
ביוץ גורם לשלושה ארועים בשחלה:
1. ביקוע פיזי של הזקיק על ידי חומרים הנקראים פרוסטוגלנדינים – חומרים אלו מסייעים להתכווצויות – במעיים, ברחם ועוד ולכן לעתים בעת ביוץ יש החשות כאבים (בדומה לווסת, בה הרחם מתכווץ גם כן עקב אותם פרוסטוגלנדינים).
2. חלוקת הפחתת הכרומוזומים של הביצית. עתה היא הופכת להיות תא מיוחד בעל חצי מכמות הDNA, כדי שכשיגיע זרע (שגם הוא בעל חצי מכמות הDNA של שאר תאי הגוף) יווצר לנו עובר עם כמות DNA תקינה. תהליך זה שעל הביצית לעבור יכול להיות עם תקלות (והסיכוי לכך עולה עם הגיל) שיכולות לגרום לעובר לא תקין.
3. הזקיק הופך להיות שונה – שחרור האסטרוגן ממנו יורד דרמטית והוא מתחיל לשחרר פרוגסטרון. שמו משתנה מזקיק לגופיף.
הביוץ - איך זה קורה?
כשהאסטרוגן מצטבר בכמויות יפות מספיק (שונה מאחת לאחת, בין 500-1500 pmol/l) שכבר אמורות לגרום לרירית רחם עבה ותלת-שכבתית (אבל ראי פה על עיבוי רירית הרחם), הוא גורם במוח לאזור הנקרא היפופיזה להפריש כמויות גדולות של הורמון הביוץ LH – luteinizing hormone או בעברית, הורמון מחלמן. הLH גורם לביצית להשתחרר מהזקיק ולצאת לדרכה מהשחלה אל החצוצרה, שם היא מקווה להיתקל בזרעון מוצלח. בזכות האסטרוגן, ההפרשות הוגינליות כעת בשיאן, כשתפקידן לסייע לזרעונים להגיע לכיוון החצוצרה, שם יכול להתרחש המפגש המיוחל. מה שהיה קודם לכן זקיק הופך עתה לגופיף הצהוב, corpus luteum. מיד לאחר הביוץ רמות האסטרוגן צונחות שוב. נפילה הורמונלית תמיד יכולה לגרום לשינויי מצב רוח, שינויים במצב העור, האנרגיה והתאבון.
שלב לוטאלי
שלב זה נקרא על שם הגופיף הצהוב שיושב בשחלה ועתה הוא זה שאחראי לייצר הורמונים. הגופיף הצהוב מתחיל לייצר פרוגסטרון ואסטרוגן (בשלב הזה פחות אסטרוגן) והפרוגסטרון, שרמתו בדם עולה ועולה (הפיק שלו כ8 ימים לאחר פיק הLH), משנה את צורת הרירית ברחם לרירית הומוגנית בתהליך שנקרא דסידואליזציה – Decidualization. הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון שגורם להתעבות הבלוטות של רירית הרחם שעתה הופכות מסועפות יותר ומפרישות חומרים החיוניים להשתרשות העובר. לכן השלב שלאחר הביוץ נקרא גם השלב הסקרטורי, ההפרשתי. בשלב זה יש הסתעפות של כלי הדם ברירית והם הופכים סליליים יותר על מנת להזין במידה מקסימלית את הרירית על מנת להזין את העובר שיתכן ויגיע. שלב זה עם פחות שונות באורכו, ולרוב הוא לוקח בין 11 ל-14 יום. מעניין לציין שהגופיף הצהוב צריך את הורמון הLH (זה שאחראי על הביוץ עצמו) על מנת להמשיך ולשגשג – הLH מאפשר את קיום הגופיף בהתחלה, כאשר עם הזמן הגופיף נהיה פחות רגיש לו.
אם לא התרחשה הפריה:
במידה ועובר לא משתרש ברחם, הגופיף הצהוב מצטמק ונקרא עתה הגופיף הלבן – Corpus albicans, שהוא הרבה יותר סיבי וכבר אינו משחרר הורמונים, ולכן רמות הפרוגסטרון והאסטרוגן יורדות. הירידה הדרמטית בפרוגסטרון גורמת לנשירה של הרירית הפונקציונלית ממש לאחר יום-שלושה ימים וזוהי הווסת המסמלת את התחלת המחזור הבא. כאמור, גם פה הירידה החדה ברמת ההורמונים גוררת אחריה שינויים שיכולים להשפיע מאוד על איכות החיים, והם מתוארים כתסמונת קדם וסתית, הPMS המפורסם (ולא לטובה), שגורם לרעב, לירידה באנרגיה ומצב הרוח. עוד על רעב והשמנה תוכלי לקרוא פה.
ירידת האסטרוגן שמתרחשת גם היא מעלה שוב את הורמון הFSH – הורמון זה מתחיל לעלות בהדרגתיות עוד בסוף המחזור הקודם ומכין את הקרקע – גיוס החבורה של החודש הבא.
אם התרחשה הפריה:
במידה ועובר משתרש לו, רמות הפרוגסטרון עולות בעקבות איתותים הורמונליים מהעובר (הורמון בשם בטא גונדוטרופין אנושי – Beta human chorionic gonadotropin, שדומה מבחינה כימית להורמוני הFSH והLH) והרחם והעובר מתחילים בדיבור ביניהם על מנת ליצור דרך להזנת היצור החדש מתוך האם, כשהשיא יהיה ביצירת השילייה – מין איבר כלאיים השייך גם לאם וגם לעובר.
הפרעות במחזור החודשי
הפרעות במחזור החודשי יכולות לקרות עקב בעיות בעבודה של הפיקוח ההורמונלי על התהליך – אנורקסיה, עודף פעילות גופנית מאומצת, הפרעה הורמונלית כמו שחלות פוליציסטיות או הפרעה בבלוטת התריס למשל, או עקב בעיה מבנית באחד או יותר מאיברי המין הנשיים הפנימיים (רחם/שחלות), או במקרים נדירים אף בעיה מבנית במבנים המוחיים המפקחים (היפותלמוס, היפופיזה או הקשר ביניהם) וחשוב לפנות לרופאת המשפחה, גניקולוגית או אנדוקרינולוגית שיבדקו את זה בצורה מעמיקה.
לסיכום
אז מה היה לנו?
המחזור החודשי יכול להיות מחולק למספר שלבים – שלב פוליקולרי, בו הורמון הFSH מעודד את הורמון האסטרוגן, שלב הביוץ שבו האסטרוגן הגיע לשיא וגרם לשחרור הורמון הביוץ, הLH, ושלב לוטאלי בו הורמון הפרוגסטרון משתחרר על מנת להכין את הרחם לקליטת עובר. אם אין השתרשות עובר, נופל הפרוגסטרון (וגם האסטרוגן, שעלה אף הוא, אך פחות מהשלב הפוליקולרי) ולכן רירית הרחם לא מחזיקה מעמד ונושרת ומתחיל מחזור חודשי חדש. המחזור החודשי חשוב לבריאות האישה בגיל הפוריות ואם את לא מקבלת מחזור זמן רב שווה לבדוק את הנושא עם גורמים רפואיים ולהגיע לפתרון.
5 Responses
[…] המחזור החודשי […]
[…] המחזור החודשי […]
[…] המחזור החודשי […]
[…] המחזור החודשי […]
[…] המחזור החודשי […]